השקל שלך ניוזלטר דצמבר 2020

רגע לפני ש-2020 הסתיימה התברר שהולכים שוב לבחירות. את שוק ההון זה (שוב) לא עניין

מאת: אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי, הפניקס-אקסלנס

ישראל מדינה מפותחת שחברה בארגונים בינלאומיים רבים, בניהם ה-OECD ומספקת לחברות הפועלות בה סביבה די מתואמת ודומה לזאת המקובלת במערב. תחלופת ממשלות כמעט ואיננה משפיעה על אותה סביבה עסקית, אלא בשוליים, והשינויים שבאים לידי ביטוי בתחלופת ממשלות קשורים בעיקר לחלוקת התקציב, בין למשל משרדי החינוך, בריאות, צבא, רווחה וכו’… חלוקה שכמעט איננה משפיעה על הסביבה העסקית, כלומר על תזרים רווחיות החברות. בשוק ההון המקומי בולט המתאם הגבוה בין הענפים המקומיים למקביליהם בחו”ל. כך קורה שתחלופת ממשלות או עיכובים באישורי תקציבים כמעט ולא באים לידי ביטוי בשוק ההון המקומי. רפורמות, שינויי רגולציה או מיסוי מבוצעים לרוב בשוליים וחשובים יותר מאשר תחלופת ממשלה (כמו למשל בזמנו רפורמת הסלולר).

התחסנות האוכלוסייה מתקדמת במהירות אך מה יקרה אם המגיפה לא תסתיים

כ-14% מאוכלוסיית ישראל הספיקה להתחסן עד תחילת ינואר והיקף המתחסנים ממשיך לעלות בקצב גבוה. בקצב הזה בתוך מספר חודשים נגיע לחיסון של 70% מהאוכלוסייה, מה שיתכן ויביא לנו “חיסון עדר”. מצב כזה יוכל על פניו לאפשר למדינה לחזור לשגרה ואולי אפילו ליהנות מיתרון בשוק הגלובאלי, כמו פתיחות לעסקים, כנסים ותיירות. אך לפני שפותחים את בקבוקי השמפניה כדאי להכיר כמה מכשולים אפשריים בדרך לאותו יעד: אחד מהמכשולים הוא האטה חדה בקצב המתחסנים בשל למשל עליה אפשרית בהיקף מתנגדי החיסון (אולי בגלל משהו שיקרה בדרך). מכשול נוסף עשוי להיות התפתחות של מוטציה שתהיה עמידה לחיסון, לאחר ששתי מוטציות משמעותיות כבר התגלו (בריטית ודרום אפריקאית). בנוסף כדאי לקחת בחשבון שישראל אומנם בולטת מאד לחיוב בהיקף המתחסנים, אך בסופו של דבר הכלכלה הישראלית תלויה מאד בכלכלה הגלובאלית, שם נרשמת אכזבה גדולה בהיקף מבצעי החיסונים.

ציפיות האינפלציה הגלומות ממשיכות לעלות, אך תשואות האג”ח נתקעו במקום

ציפיות האינפלציה בעולם עולות, הציפיות ל-10 שנים בארה”ב חצו לראשונה מאז 2019 את הרמה של 2%. ועדיין, התשואות ל-10 שנים שם נותרו במהלך כל חודש דצמבר יציבות, סביב 0.9%. ישראל, למרות עליה דומה בציפיות התשואה ל-10 שנים, אף נטתה לירידה קלה, ונעה סביב 0.8%. הקושי של התשואות לעלות בעקבות העלייה בציפיות האינפלציה מוסבר בין היתר ע”י מדיניותם של בנקים מרכזיים, להותיר את הריביות אפסיות לפחות לטווח הזמן הנראה לעין.

בהקשר הזה בנק ישראל למשל יצא בתקופה האחרונה מגדרו כדי לשכנע שלא יעלה ריבית, כשבין היתר הודיע בחודש דצמבר על ביטול מגבלת ריבית הפריים על משכנתאות. מוקדם יותר בשנה שעברה השיק כזכור תכנית הלוואות לבנקים בריבית שלילית למשך 4 שנים! ובתחילת חודש ינואר החל לפרסם תחזיות לפער התוצר שנים קדימה, כלומר רוצה להערכתנו לרמוז שגם צמיחה נאה לא תספיק עדיין להחזיר את כל נזקי המשבר ולהצדיק העלאות ריבית. כמו כן, כלכלני הבנק תיארו שני תרחישים לגבי 2021, כשגם בתרחיש החיובי, של הצלחה גדולה לחיסון, עדיין יהיה סיכוי גדול יותר להפחתת ריבית מאשר להעלאה. גם בארה”ב הבנק הפדרלי בארה”ב יצא כזכור מגדרו כדי לשכנע שלא יהיו העלאות ריבית, כשמוקדם יותר בשנה שעברה היה מוכן לשנות את יעד האינפלציה שלו (2%) ליעד של אינפלציה *ממוצעת* של 2%, מה שלהערכת נשיא הפד של שיקגו, צ’רלס אוונס, ירחיק את הטריגר להעלאת ריבית ל-2024 ואף ל-2025.

השתוללות השקל – עדיין אין סימן לנפגעים

השקל המשיך לזנק בחודש דצמבר מול הדולר האמריקאי, זינוק שברובו מוסבר ע”י היחלשות של הדולר בעולם. היחלשות הדולר בעולם מגיעה על רקע החזרה של משקיעים לנכסי סיכון ויציאה “מהבונקר” הדולרי, ותכניות התמריצים האגרסיביות בארה”ב, שיגררו להעמקת הגרעון בחשבון השוטף בארה”ב (יותר יבוא מיצוא). אך התחזקות השקל בלטה גם מעבר לכך, מול רוב המטבעות המובילים בעולם. התחזקות השקל מוסברת בין היתר ע”י הריבית הריאלית הגבוהה בישראל בהשוואה לארה”ב ואירופה, והחוזק היחסי של הכלכלה הישראלית, אשר נתמך בין היתר בסקטור הטכנולוגיה המשגשג. התחזקות השקל לא מראה עד כה סימנים של מזיקה, כשבישראל לא נרשמה אבטלה עודפת או חולשה עודפת ביצוא, מה שמוריד על פניו את הלחץ מבנק ישראל להתערב בשוק. ועדיין, נגיד בנק ישראל, ירון, התייחס לכך בתחילת ינואר וטען שעשויה להיות נקודה קריטית שבה חוזקו של השקל כן יגרום לפגיעה ולא לינארית בכלכלה, ולכן זהו סיכון שאנחנו לא רוצים לבחון בתקופת משבר. הנגיד ציין שהבנק ימשיך לרכוש מט”ח בהיקפים גדולים כדי למתן את עוצמת ההתחזקות, אך לא כדי לנהל את שער החליפין.

בנק ישראל העלה את הערכת הצמיחה ל-2020 ל- 3.7%- בלבד

לאורך המשבר תחזיות הצמיחה של בנק ישראל לגבי 2020 היו תנודתיות מאד והגיעו בתרחיש הבסיס של חודש יוני לרמה של 6%-. הבנק אף הגדיל לחשוש בספטמבר מהתכווצות של 7%- במקרה של סגר שני, שאכן הגיע. כך שהודעתו בתחילת ינואר שככל הנראה הכלכלה הישראלית התכווצה ב-3.7% בלבד, היא בשורה משמחת מאד. לא רק זה, הבנק אף הותיר את תחזית הצמיחה הגבוהה שלו ל-2021 על – 6.5% (בתרחיש של חיסון מהיר), מה שנראה כמו התגברות מהירה מאד של המשבר, אך עדיין לא חזרה לרמת התוצר בה צפו בתחילת 2020 שנהיה בסוף 2021.

 

 

דיסקליימר

האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס נשואה ניהול השקעות בע”מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג”ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס נשואה ניהול השקעות בע”מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.

 

שינוי גודל גופנים
ניגודיות