השקל שלך ניוזלטר יוני 2021

מאת: אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי

חודש מאי בשווקים המשיך במגמה החיובית ברוב נכסי החיסכון. לטובה בלטו מדדי המניות ולרעה בלטו מדדי האג”ח הממשלתיים, אשר מכבידים עליהם התחממות ציפיות האינפלציה והתאוששות ממשבר הקורונה, אשר גוררת ציפיות גוברות להעלאות ריבית.

שיא הצמיחה?

הצמיחה העולמית והמקומית צפויות להימשך, כך לפחות לפי המגולם במתווה הריבית העולה בעקום תשואות האג”ח. אך בעוד השוק נראה אולי מתקדם באופטימיות עיוורת, הסתכלות מעמיקה יותר מראה שזה לא בדיוק כך, הוא כן בוחן את הדרך ומהסס לגבי השלב שלנו במחזור הכלכלי ובעיתוי נקודת “שיא הצמיחה”. שיפוע עקום התשואות, האינדיקטור העיקרי של השוק לשלב במחזור הכלכלי, נותר יציב מאז מרץ, התקופה הממושכת ביותר מאז טרום משבר הקורונה, מה שמהווה סימן לנקודת פיתול במחזור. זה לא אומר שהמחזור החיובי קרוב לסיום, אלא שהתפרצות הצמיחה שלאחר היציאה ממשבר הקורונה מתחילה לדעוך. אינדיקציות נוספות לכך ששיא קצבי הצמיחה מאחורינו קיבלנו החודש גם בלא מעט נתוני מאקרו, בניהם בלטו בארה”ב סקר מנהלי הרכש בתעשייה, שהתמתן מ-65 ל-61, מדד סנטימנט הצרכנים של אונ’ מישיגן, שירד מ-88 ל-83, המכירות הקמעונאיות, שלא התרחבו בחודש אפריל, והזמנת מוצרי בני קיימא, שהתכווצו בחודש אפריל ב-1.3%. ההאטה בקצבי ההתרחבות הייתה צפויה, אך המשקיעים התרגלו בחודשים שלפני כן שהמציאות מפתיעה לטובה, קצת התאכזבו מכך שהכל היה די דומה לציפיות. לפי מדד הפתעות המאקרו (של סיטי) שיעור הפתעות המאקרו לחיוב ירד במהלך מאי לאפס, הרמה הנמוכה ביותר שלו מזה כשנה. בישראל קיבלנו אינדיקציות דומות לאיבוד מומנטום של ההתאוששות, כשלפי המדד המשולב של בנק ישראל התרחבות הפעילות הכלכלית האטה מקצב של 0.44% בפברואר, ל-0.37%  במרץ ול-0.25% באפריל. הכבדה נוספת על קצבי הצמיחה סביר שנתחיל לראות מהרבעון השלישי, ככל שתכניות הסיוע הממשלתיות יתפוגגו, ככל שהחזרה לשוק העבודה תגיע למיצוי וככל שתופעת התפרצות הביקוש הכבוש תמשיך להתפוגג.

 

הזינוק במחירי הסחורות נמשך, גם כשהתפרצות הביקוש מתמתנת

האינדיקציות ששיא הצמיחה מאחורינו לא מנעו ממחירי הסחורות להמשיך לעלות בחודש החולף ומהפקקים בנתיב ההובלה הימית להתארך, תופעות שממשיכות לתמוך בציפיות שההתחממות באינפלציה תימשך. בהקשר הזה סוכנות בלומברג מראה שאחד הכוחות המרכזיים לעליית מחירי הסחורות הם ספקולנטים. ההימור של קרנות גידור על עליית מחירי סחורות קרוב לרמת שיא של עשור. ספקולציות אינן בהכרח דבר רע, משקיעים עשויים לקנות סחורות מתוך ציפייה שככל שהכלכלה העולמית תתאושש כך הביקוש לסחורות יעלה וירוויחו. אך יש סוג נוסף של ספקולציות, נקרא לו הסוג הבעייתי, והוא שמשקיעים קונים סחורות מתוך ניסיון לרכוב על גל העלייה שלהן או כדי להתגונן מפני תרחיש של אינפלציה מבלי באמת לצפות לצרוך אותן. קניה כזאת יוצרת נבואה שמגשימה את עצמה ואף מתדלקת את עצמה. כיוון שככל שמחירי הסחורות עולים כך האינפלציה ממשיכה להתחמם, המשקיעים משתכנעים שצדקו בתזה שלהם ומנסים להעמיק אותה באמצעות רכישת סחורות נוספת. בסופו של דבר אם הביקוש לא יפגש עם ההיצע אנו עלולים למצוא את עצמנו עם יותר מדי סחורות, עם יותר מדי שבבים ועם יותר מדי מכולות להובלה ימית.

 

האינפלציה מספרת סיפור מורכב על איפה אנחנו נמצאים

בחודש אפריל מדד המחירים לצרכן בארה”ב (CPI) הפתיע בזינוק שנתי של 4.2% לעומת צפי ל-3.6% ובישראל האיצה לשינוי שנתי של 0.8% לעומת 0.2% במרץ. העלייה בסביבת האינפלציה לא הקיפה את כל סעיפי המדד והתרכזה בעיקר בסעיפים שמושפעים מסחורות, ומצווארי בקבוק ביצור ובהובלה. להמחשה, כ-30% מהעלייה החודשית החריגה באינפלציה בארה”ב נבעה מזינוק במחירי המכוניות המשומשות, שנבעו בעיקר ממחסור קריטי בשבבים הנחוצים לתעשיית הרכב. בנוסף, האינפלציה השנתית הושפעה מאד מהתיקון החד במחירי הדלק, אל רמתו הממוצעת בשנים שקדמו לקורונה, כך שקשה להניח שיוכל להמשיך להתמיד בקצבי עליה כאלו גם בשנים הבאות . לעומת זאת, דווקא הסעיף הגדול ביותר של המדד, סעיף הדיור (שכירות) נותר די מרוסן, מה שמחזק את הטענות שהאינפלציה איננה תוצאה של שחיקת ערך הכסף, כי אם של זעזועים נקודתיים וזמניים בביקוש ובהיצע. בישראל האינפלציה בחודש אפריל הפתיעה כלפי מטה (0.3% לעומת צפי ל-0.5%) אחרי כמה חודשים של הפתעה כלפי מעלה. הפתעה כלפי מטה עשויה להיות מקרית, אך כן מעניין לראות שהיא נבעה בין היתר בנפילה חדה ולא צפויה במירי המלונות, מה שמעלה את השאלה האם כל ההתפרצות של “ביקוש כבוש” לנופש לאחר תקופת הקורונה הסתיים כ”כ מהר? לסיכום, נראה שלחצי האינפלציה בעולם ממשיכים אך מתרכזים במוצרים פיזיים ופחות בשירותים, מה שמותיר סימני שאלה גדולים בנוגע לפוטנציאל ההתמדה שלהם לאור אפשרות של התפוגגות מהירה בהתפרצות הביקוש הכבוש ופתרון לצווארי הבקבוק בייצור ובהובלה.

 

הבנקים המרכזיים ממשיכים לתאר את האינפלציה המתפרצת כזמנית ובכך שאיננה מצדיקה העלאות ריבית קרובות

בנק ישראל קיבל בחודש מאי את החלטתו המוניטרית והחליט להותיר את הריבית במשק ללא שינוי, וזאת למרות ההתאוששות המהירה של הכלכלה. הוא הסביר זאת בין היתר בשיעור האבטלה הרחב (הכולל עובדים בחל”ת) הגבוה, שעומד על 9.6%, ובעבר טען שירצה לראות את האינפלציה מצליחה להתבסס בתוך גבולות היעד למשך תקופה ממושכת, לאחר כזכור שנים רבות שזאת נעה מתחת לגבול היעד התחתון שלו (1%). נראה לנו שהבנק בעיקר מחפש סיבות כדי לא להעלות את הריבית, שזה שונה לצורך השוואה מהגישה שלו ב-2018, אז תחת ממלאת מקום הנגידה, נדין טרכטנברג-בודו, שרק חיפשה הצדקות להעלאת הריבית. כלומר, לפעמים יותר חשוב להבין מה הבנק רוצה מאשר מה הטיעונים לכל כיוון, שכן בכל מצב אפשר למצוא הצדקות לכאן ולכאן.

 

דיסקליימר

האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וני”ע בע”מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך. קבוצת אקסלנס השקעות, היא חלק מקבוצת הפניקס, העוסקת, בין היתר, בניהול תיקי השקעות, מסחר בניירות ערך, שיווק השקעות, ביצוע פעולות בבורסה, בבנקאות להשקעות, חיתום והפצה להנפקות ועשיית שוק בניירות ערך של חברות שונות ובאג”ח ממשלתיות. לגילוי נאות אודות אקסלנס  ניהול השקעות וני”ע בע”מ ראו לשונית גילוי נאות באתר החברה בכתובת www.xnes.co.il.

 

שינוי גודל גופנים
ניגודיות