התפתחות הכלכלה והשווקים הפיננסיים

התפתחות הכלכלה והשווקים הפיננסיים בחו"ל

חודש רווי תהפוכות ומתחים עבר על וול סטריט. אלו שמיהרו להספיד את נכסי סיכון והעדיפו את חיקם של אפיקים "בטוחים" יותר, כמו השקעה בזהב או בקרנות הכספיות, הופתעו לגלות שגם דרמות בשוק ההון זוכות לעיתים לסוף כמעט "הוליוודי". רק לפני ארבעה שבועות היא הייתה שרועה בפאניקה וראתה שחורות: אבטלה, קארי טרייד (הלוואות בין היפני והשקעות בנכסי סיכון אחרים), AI, בחירות בארה"ב… הודעה מרגיעה של יו"ר הפד פאוול בכינוס הנגידים בג'קסון הול וכמה נתוני מאקרו מעודדים מגזרת האינפלציה הרגיעו את החששות (המוצדקים) של משקיעים ואחרי לבטים קצרים הם העדיפו להתייחס למארג הסיכונים הפוטנציאליים כ"תרחישי אימה" שסיכויים נמוך. לראיה, מדד התנודתיות חזר לרמות "נירוונה" של 15, ולא נותר זכר ל"חלום הבלהות" של רף ה- 65. קהילת הכלכלנים סבורה כי אחת הסיבות לתיאבון כה חזק לסיכון היא עודפי הנזילות שהוזרמו לשווקים מאז משבר הסאב-פריים ב-2008.

אז אחרי שבוע של ספקות שהוצתו על ידי דוח תעסוקה חלש באופן יחסי לחודש יולי, תרחיש "הנחיתה הרכה" שב ובגדול… הקיץ נגמר ובמבט לאחור, קרנות ETF העוקבות אחר החוב הממשלתי, החוב הקונצרני ומדדי המניות השונים ממשיכות לעלות בצוותא כבר ארבעה חודשים רצופים. זהו פרק זמן הארוך ביותר של עליות מתואמות מאז לפחות 2007. בשווקים חזרו להאמין בהתקררות האינפלציה לצד צמיחה "בריאה" יחסית, מה שאמור לאפשר לפד לחזור לריביות סבירות יותר בצעדים "מדודים" וכידוע, "מי שמאמין לא מפחד". בשווקים מתמחרים הפחתת ריבית ראשונה ב-18.9 וסה"כ עד סוף השנה כאחוז במצטבר.

בפרספקטיבה של שבעה עשורים של נתונים, מדד ה- S&P 500 מעולם לא טיפס כל כך הרבה לקראת הורדת הריבית הראשונה במחזור ההקלה. בשווקים, כאמור, מהמרים על "שלמות": ששוק העבודה לא "קר" מידי ולא "חם" מידי, שהצמיחה לא איטית מידי ולא מהירה מידי, ובעיקר שהפד לא שמרן מידי ולא נמהר מידי. עדכון התעסוקה של אוגוסט הוא רק בעוד כשבוע – כאשר תחזיות כלכלנים שנערכו על ידי בלומברג מציגות תוספות שכר בין 100,000 ל-208,000. המספר יקבע האם הולכים על רבע או על חצי נקודת אחוז של הקלה בריבית. 

נתונים על מצב הצרכנים, התעשייה ושוק העבודה יגיעו גם בשבועות הקרובים, לכל אחד מהם פוטנציאל להשפיע על הסנטימנט. ככה זה מתנהל בתקופה שבה הצמיחה הפכה לאובססיה היחידה של השווקים. בכינוס הנגידים ג'קסון הול, מוקדם יותר החודש, אמר פאוול כי "כיוון הנסיעה ברור" לגבי מדיניות עתידית, אך "העיתוי וקצב הפחתת הריבית יהיו תלויים בנתונים הנכנסים, בתחזית המתפתחת ובמאזן הסיכונים".

דברי פאוול נתפסו כ"מגדלור" לשאר 200 הנגידים ברחבי העולם. גם קובעי המדיניות באירופה, למשל, הביעו עמדות "יוניות". בכירי ECB תיארו את תהליך הדיסאינפלציה בגוש היורו כאחד שנמצא "במסלול", תוך שהם מזהירים כי "תחזית הצמיחה באירופה, במיוחד בתעשייה, מאופקת למדי". לדברי הכלכלנים, הערכה זו מתקפת את הדרישה להורדת הריבית בספטמבר. לפי הערכות, בנוסף לספטמבר, צפויה הפחתה אחת נוספת של ECB בהמשך השנה. בבריטניה, הריבית כבר ירדה פעם אחת החודש ל-5% והנגיד לא שלל הקלות נוספות.

לא פשוט להיות זהיר, שכן השנה "זהירות" התבררה כפילוסופיית השקעה יקרה. למשל, באפיק הקונצרני, היערכות השוק להיקפים עצומים של מחזור חוב באג"ח היי יילד קרסה, כאשר בפועל, נראה שכמות החזרי החוב בסגמנט הזה עומדת לקראת הירידה השנתית הגדולה ביותר מזה עשור לפחוCDS  או מכשירים שנועדו לגדר חשיפה לסיכוני אשראי, נסוגו אף הם, על אף החששות ל"בריאות" החברות.

במקום להיפגע מעלויות אשראי גבוהות יותר, כפי שרבים חששו, ייתכן שהרווחים של החברות נהנו מהזינוק בשיעורי הריבית מ-0% ליותר מ-5%. זה אפשר לחברות עתירות מזומנים, מגה-קאפים טכנולוגיים במיוחד, ליהנות מזרם קבוע של הכנסה מהשקעות שלהן באג"ח. מציאות שקצת מתנגשת עם האינטואיציה.

אז אחרי שעברנו בשלום את אוגוסט, האם בשווקים רגועים לגבי ספטמבר? עולה הרושם שרחוק מזה. העיתונות הכלכלית מביאה סטטיסטיקות עונתיות לא מעודדות:

על פי המחקרים, מאז 1950, מדד ה-S&P 500 יצר הפסד ממוצע של 0.7% בספטמבר וסיים גבוה יותר רק ב-43% מהמקרים, מה שהופך אותו לחודש הגרוע ביותר עבור מניות על בסיס תשואה ממוצעת ושיעור "חיוביות". גם ארבעת חודשי ספטמבר האחרונים היו חלשים במיוחד, כאשר המדד רשם ירידות בהתאמה של 4.9%, 9.3%, 4.8% ו-3.9%. עוד לפי נתוני העבר: חודש ספטמבר ואוקטובר הם חודשים תנודתיים יותר מאחרים, קל וחומר כשמדובר בשנת הבחירות.

בין ההסברים: ראשית, משקיעים שחוזרים מחופשות קיץ נוטים להעריך מחדש את הפוזיציות בתיק באופן דפנסיבי. חברות מכינות את התקציבים שלהן לשנה הקרובה וחלקן בוחרות בהידוק החגורה. קרנות נאמנות עוסקות לעתים קרובות ב"window dressing"  על ידי מכירת פוזיציות בהפסד. בנוסף, חברות נכנסות לתקופת "ההחשכה" לקראת פרסום הדוחות לרבעון השלישי ולכן לא יכולות לבצע בייבקים.

בגזרת המאקרו, סביבת האינפלציה מתקררת בארה"ב ובאירופה. על בסיס שנתי של שלושה חודשים, המדד המועדף של הפדרל ריזרב לאינפלציה הבסיסית בארה"ב התקדם ב-1.7% ביולי (0.2% חודשי), האיטי ביותר השנה. בעוד שהוצאות הצרכנים בארה"ב עלו, הצמיחה בהכנסה הייתה הרבה יותר איטית ושיעור החיסכון ירד. זה עשוי לעורר שאלות לגבי עמידות ההוצאות הצרכניות בעתיד.

אירופה

המחירים לצרכן עלו באוגוסט ב-2.2% בהשוואה לשנה – הרמה הכי חלשה מאז אמצע 2021 ונמוכה משמעותית מהקצב של 2.6% בחודש קודם. גם קנדה, ניו זילנד וסין מרחיבות. יוצאת הדופן היחידה היא יפן, שם קובעי המדיניות עברו לריסון מוניטארי, לראשונה מזה 17 שנה.

 

בינתיים, האינפלציה בטוקיו – אינדיקטור מוביל לנתונים הלאומיים שיישלחו בספטמבר – תפסה תאוצה באוגוסט, ותומכת בטענה שהבנק אוף יפן ימשיך להעלות את הריבית בקצב הדרגתי כשהבנק מאזן את הצורך לתמוך בכלכלה.

יפן

כלכלת יפן התאוששה ברבעון השני, זאת על רקע עלייה בצריכה הפרטית, סימן לכך שייתכן שיתחיל להיווצר מעגל קסמים אותו חיפש זה מכבר הבנק המרכזי: מעגל הקושר את העלייה בהכנסות להגדלת ההוצאות. הנגיד היפני רוצה להיות (?) עליית שכר ואינפלציה שמובלת על ידי ביקוש. התוצר עלה ב-3.1%, אחרי התכווצות של 2.3% כשהצפי עמד על 2.3%.

 

ישראל

הסיכונים הגיאופוליטיים ממשיכים להוביל את הטון בהשפעה על הכלכלה הישראלית והחודש השווקים תמחרו פרמיית סיכון נמוכה יותר: מדדי המניות והאג"ח המקומיים רשמו עליות, פרמיית הסיכון של ישראל (CDS) ירדה, המרווח של האג"ח הדולרי הצטמצם לרמות של סוף יולי, והשקל התחזק מול הדולר בכ-4%. יתכן והעליה האחרונה של השקל מול הדולר נובעית, בין היתר, מצמצום פער הריביות בין ישראל לארה"ב (נגיד "נצי" בישראל אל מול הפד "היוני").

בגזרת המאקרו הצטיירה תמונה מעורבת. החודש פורסמו נתוני הצמיחה של הרבעון השני והצביעו על האטה של התוצר עם קצב גידול שנתי מאכזב של 1.2%.

נתוני הצריכה הפרטית לעומת זאת היו מעודדים יחסית כשההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב־12%. גם בחודשיים שלאחר הרבעון השני, יולי ואוגוסט, נתוני הרכישות באשראי מראים שהצריכה הפרטית נשארה חזקה כשביולי ממוצע הרכישות היומי היה גדול ב־ 7.8% מיולי אשתקד וב־10.8% באוגוסט (ללא שלושת הימים האחרונים).

הודעת בנק ישראל בסוף החודש (28.8) שיקפה היטב את החוזקות ואת החולשות של הכלכלה המקומית. ראשית, כפי שצפו רבים בשווקים, הנגיד אמיר ירון הותיר את שיעור הריבית ברמה של 4.5%. בהודעה על החלטת הריבית הובעו חששות בעקבות אי הוודאות הגיאופוליטית והשפעותיה על המשק ובעיקר על – תקציב המדינה, האינפלציה, שוק העבודה.

• תקציב המדינה – אי הודאות סביב התקציב לשנת 2025 נמשך. הממשלה עדיין לא גיבשה תקציב לשנה הבאה ועכשיו כבר נשאלת השאלה האם פני הממשלה לתקציב המשכי ללא גיבוש תקציב מראש, כפי שקרה בתחילת השנה הנוכחית על רקע פרוץ המלחמה, או שבכוונתה ללכת על תקציב דו שנתי. לדברי גורמים במשרד ראש הממשלה עדיין לא התקבלה החלטה סופית בעניין אך נבחנת האפשרות לתקציב דו שנתי בטענה שהדבר יעניק יציבות. בראיון של נגיד בנק ישראל לאחר הודעת הריבית, הוא הדגיש את החשיבות בגיבוש תקציב כדי לייצר וודאות.

 

בהודעה של בנק ישראל הזהירו שאי ביצוע ההתאמות בעלות אופי קבוע לשנת 2025 שנדרשות להקטנת הגירעון תורמת לעלייה בפרמיית הסיכון. הסכום המוערך להתאמות יש לבצע הוא בגובה 30 מיליארד שקלים בשנה. יחד עם זאת סכום זה הוא מינימלי, שכן הוא הוערך בהינתן תרחיש בסיס, ללא החרפת המלחמה ובהנחה שכל הוצאה נוספת עליה תחליט הממשלה, לרבות הגדלה פרמננטית של תקציב הביטחון, תאוזן על ידי צעדים נוספים.

הגרעון המצטבר ב־12 החודשים האחרונים המשיך לגדול, וכעת הוא עומד על כ־8.1% מהתוצר, שהם סכום מצטבר של 155.2 מיליארד שקלים. יחד עם זאת יתכן שלקראת סוף השנה נראה ירידה בגרעון. נכון לעכשיו, הגרעון ל־12 חודשים האחרונים כולל את הרבעון האחרון של 2023 שבו התחילה המלחמה. בשלושת החודשים האלה לבדם עמד הגרעון על כ־73 מיליארד שקל, סכום שזהה לכל שבעת החודשים של 2024. אם נניח שבחמשת החודשים שנותרו עד סוף שנת 2024, הגירעון ינוע סביב קו המגמה של 2024, בסוף השנה שיעורו צפוי להגיע לכ־6.5% – מספר שתואם את הערכות ב"י והאוצר.

• האינפלציה – מדד המחירים עלה בחודש יולי ב־0.6% כך שקצב האינפלציה השנתי הגיע ל־3.2% מעל לגבול העליון של בנק ישראל. בנוסף, עומק האינפלציה, כלומר שיעור הסעיפים במדד המחירים לצרכן שעולים על קצב אינפלציה שנתי של 3% עמד על 45.9%, הנתון הגבוה ביותר השנה. תחזית האינפלציה היא סביב 0.3% לחודש אוגוסט ושהיא תעלה עד לשיא של 3.5% בינואר, בעיקר בעקבות העלאת המע"מ. בהודעת הריבית מנו מספר סיכונים שיכולים להביא להאצת האינפלציה בעקבות המצב הגיאופוליטי כמו פיחות בשקל, מגבלות ההיצע המתמשכות על הפעילות וההתפתחויות הפיסקליות.

 

• שוק העבודה שוק העבודה הדוק במיוחד עם שיעור אבטלה נמוך ועלייה במספר המשרות הפנויות. סקר המשרות הפנויות הראה כי בחודש יולי היו 141,698 משרות פנויות שהן 4.58% (מנוכה עונתיות) מכלל המשרות במשק. שיעור זה גבוה בהרבה מהשיעור שלפני המלחמה, אז הוא עמד על 3.64% וקרוב לנתוני השיא שהיו בתקופה שלאחר הקורונה אז הוא נע בין 4.7% ל־5%.

 

נתוני סקר כח אדם הצביעו גם הם על שוק עבודה הדוק. שיעור האבטלה בהגדרה הקלאסית (רק מובטלים שמחפשים עבודה) ירד מ־3.0% ביוני ל־2.8% בלבד בחודש יולי, שהם כ־127 אלף אנשים. שיעור אבטלה זה הוא הנמוך ביותר שנמדד אי פעם לפי השיטה הנוכחית להגדרה זו, אך הוא לא כולל אנשים בחל"ת שמספרם עדיין יחסית גדול בעקבות המלחמה.

 

שיעור האבטלה הרחב יותר, שכולל אנשים בחל"ת, ירד גם הוא ביולי ל־4.0% שהם כ־185 אלף אנשים לעומת כ־4.4% (כ־200 אלף אנשים) ביוני. זהו הנתון שמשרד האוצר מייחס לו חשיבות רבה יותר בתקופת המלחמה. הנתונים של שתי הקטגוריות מסמנים שמצב של שגרה, המשק ככל הנראה היה נמצא במצב של תעסוקה מלאה.

 

 

האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וני"ע בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך.