ארה"ב – "הפרחים" לטכנולוגיה
מדדי המניות בארה"ב רשמו התאוששות מרשימה מתחילת השנה אחרי "המכות" שחטפו במהלך העלאות הריבית בשנה שעברה. התנודתיות ירדה לרמות הנמוכות ביותר מאז 2021. זאת על אף עליות ריבית הפד השנה, ציפיות לעליית ריבית נוספת של 0.25 נקודות (ל- 5.25%-5%) וכן, חששות שהסערה בבנקים האזוריים תאט את ההלוואות ותכווץ את הכלכלה. בוול סטריט מסבירים כי כמה גורמים דיכאו את התנודות בשוק. אלה כוללים חוזק מפתיע של שוק העבודה בארה"ב והוצאות הצרכנים שעדיין נשענים על חסכונותיהם מתקופת הקורונה, דוחות רווח חזקים מהצפוי מחברות "הדגל" של כלכלה האמריקאית וכן, זרם הנתונים המראים שסביבת האינפלציה ממשיכה להתקרר – לאט, אבל בטוח.
מתחת לפני השטח, חלקם מצביעים גם על גורם נוסף שתמך בנכסי סיכון: המאזן של הפד האמריקאי, עמוס באגרות חוב שנרכשו כדי לתמוך בכלכלה במהלך המשברים האחרונים, הוא כנראה מצליח לבודד את וול סטריט מהשפעות מדיניות הריבית של פאוול. הצמיחה הואטה, אך האינפלציה נותרה "דביקה" בסעיפים רבים, מה שמעלה את החשש שגודל המאזן – כשליש מהתוצר המקומי הגולמי של ארה"ב – עלול לאלץ את הפד לקחת את שיעור הריבית גבוה יותר, או לכל הפחות להותיר אותה ברמה גבוהה למשך זמן ארוך יותר. בתרחיש כזה, לאילו מהמשקיעים שצופים הפחתות ריבית כבר השנה, צפויה אכזבה גדולה. שוק המניות מסתכן בלאבד "מהרוח הגבית" שלו שנשענה על תוואי הריבית.
"הינה, הם חזרו" – מניות הטכנולוגיה שוב עומדות בראש העליות:
9 מניות חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב כמו, AMD, Alphabet, Amazon, Apple, Meta, Microsoft, Nvidia, Netflix ו- Tesla מהוות היום כרבע ממדד S&P 500 ולפי המחקרים, קרוב למחצית מהתיק הממוצע של סגמנט המשקיעים העצמאיים. בעוד מדד ה- S&P 500 עלה בכ- 8.6% מתחילת השנה ועד סוף אפריל, 80% מהעלייה נבעו מראלי בענקיות הטכנולוגיה. העניין בהן טמון בהתלהבות מבינה מלאכותית, יחד עם אמונה שענף הטכנולוגיה יהיה מבודד יחסית מהאטה כלכלית, וציפיות שהפד מתקרב לסוף מחזור העליות הריבית שלו.
צפי ל– credit crunch לא ל– credit crisis.
בינתיים, עיקר ההשפעה של הקשחת האשראי מורגשת בקרב העסקים הקטנים, עם דגש על בניה, קמעונאות, בריאות. ביום שישי, מודי'ס הורידה את דירוגי אשראי ל- 11 בנקים אזוריים בארה"ב, מה שמרמז על כך שריביות גבוהות יותר ונפילות הבנקים במרץ הביאו לחוסר יציבות רבה יותר. על רקע הטלטלות בבנקים, הרגולטורים בארה"ב הכריזו על שורה של הצעות לגיבוש התהליך שבאמצעותו מנהלי השקעות, מבטחים וקבוצות פיננסיות אחרות, חוץ בנקאיות, יכנסו לתוך משטר רגולטורי מחמיר יותר.
ספקות ותהיות לגבי שוק ה– Treasuries.
משקיעי אג"ח נהנו מראלי אמתני ויוצא דופן במונחים היסטוריים, זאת על על רקע החששות ממיתון ומשבר הבנקים שהציתו ציפיות ל"סיבוב פרסה" במדיניות הריבית. כעת, בשווקים חוששים ממה צופן העתיד. הסיכון בהקשר הזה נשקף דווקא מרגיעה פיננסית, שכן התייצבות מערכת הבנקאות עשויה לשכנע את הפד להמשיך בהעלאות הריבית. בבנק אוף אמריקה אף לא שוללים תרחיש בו התשואות לשנתיים מזנקות ל- 5%, רמה שנפרצה רגע לפני המצוקה הבנקאית במרץ.
עננה נוספת שמרחפת על שוק האג"ח האמריקאי הוא המאבק על תקרת החוב.
מאחר ומדובר בקונגרס מפולג, הפשרה אינה מובטחת וכן, אם הסוגיה לא תיפתר עד הקיץ הקרוב, עלולים להיות שיבושים בתשלומים למשקיעים ב- Treasuries. גם אם המשבר יימנע, עצם האפשרות של דיפולט פוטנציאלי עלולה לעורר תנודתיות.
חידות התעסוקה – יתכן ותרחיש "הנחיתה הרכה" בארה"ב עדיין אפשרי.
נראה כי בתום תהליך ההבראה (מקורונה, ממשבר האנרגיה ומזעזועים חיצוניים נוספים), שוק העבודה ימשיך להיות הדוק, אך ללא לחצי שכר בעיתיים. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה התחיל לעלות ולמעשה חזר למגמת טרום הקורונה. כלומר היצע העבודה מוכיח כי חלק גדול משינויים היו "זמניים".
הסתכלות על פרקי זמן קצרים יותר בהקשר לשינויים בשכר תעלה כי הוא כבר התמתן וכמעט התיישר עם יעד האינפלציה של 2% בעוד שיעור האבטלה נותר 3.5%, מאוד נדיר היסטורית ומעיד על התקרבות לשיווי משקל חדש. משרות פנויות ירדו לראשונה מזה שנתיים מתחת ל-10 מיליון, הרחק מהשיא של 12 מיליון לפני שנה, אך גבוה מכ 7- מיליון ב- 2020 . צמצום הפער בין המשרות למובטלים זוהי דרך אידיאלית להגיע לאיזון בין הביקוש לעובדים להיצע העובדים.
מדד האינפלציה הצרכנית
PCE , המדד המועדף על הפד עלה במרץ ב- 4.2%, זאת לעומת שנה קודם לכן. זוהי אומנם התמתנות לעומת הקצב של 5.1% בחודש הקודם והתרחקות נוספת מהשיא שהיה ביוני האחרון, אך עדיין הרבה מעל היעד של 2% .
מדד הליבה עמד על 4.6% , ללא שינוי לעומת מרץ.
הצמיחה הכלכלית בארה"ב האטה ברבעון הראשון
כאשר התוצר המקומי הגולמי של ארה"ב עלה במונחים שנתיים של 1.1%, בהמשך ל-2.6% ברבעון האחרון של 2022 . הצריכה הפרטית הייתה נקודת האור החזקה ביותר – הכנסה גבוהה יותר וחסכונות הקורונה עדיין אפשרו רכישות. Corporate America – הקטינה את רכישת הציוד ואת ההשקעות בנדל"ן, המלאים התדלדלו. היסטורית, מלאים "רזים" מידי היוו דווקא סימן חיובי לבאות, הרי שבסופו את המלאים האלו צריך לחדש והתפוקה עולה. רוב הכלכלנים עדיין סבורים כי המיתון יגיע במחצית השנייה של השנה, אך הוא לא יהיה עמוק וארוך. תעתועי סין.
בעוד המשקיעים במערב תלו לא מעט תקוות במניות סין על רקע פתיחתה אחרי מגפת הקורונה ומקום "מסתור" ממשבר הבנקים, נראה כי מוקדם מידי להכריז על מימוש הציפיות האופטימיות. שוקי המניות בסין סבלו ממכירות מסיביות מאז שסין דיווחה על רבעון ראשון חזק של צמיחה כלכלית (צמיחה רבעונית של 4.5%). נתון חיובי זה, במקום לעודד, עורר ספקות לגבי יכולת לשמר את ההתאוששות ויתרה מזו, המשקיעים התאכזבו מכך שפוחת הצורך בתמיכות ממשלתיות ובצעדים מוניטאריים מקלים.
אירופה
נראה שגוש האירו מצליח "להתנער" מהשפעות המלחמה באוקראינה – כלכלת גוש האירו חזרה לצמוח בשלושת החודשים הראשונים של השנה כאשר התוצר שלו גדל ב- 0.1 אחוז בהשוואה לרבעון הקודם, זאת, אחרי סטגנציה ברבעון האחרון של 2022. הנתון עמד מתחת לציפיות הכלכלנים לצמיחה חזקה יותר, שכן קיפאון הצמיחה בגרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באזור, קיזז את ההתרחבות במקומות אחרים בגוש.
כלכלת גוש האירו הינה גדולה כעת ב- 1.3% מאשר ברבעון הראשון של 2022. זאת בהשוואה לצמיחה של 1.6% בארה"ב באותה תקופה והתרחבות של 4.5% של הכלכלה הסינית באותה תקופה.
רוב הכלכלנים צופים רק צמיחה חלשה להמשך השנה הזו. נתוני הצמיחה האילו יחד עם נתוני PMI החיוביים תומכים בהעלאות הריבית של ה- ECB ביום חמישי הקרוב, כנראה לשיעור של 3.25%.
ישראל
ישראל שילמה את המחיר של אי-הוודאות סביב הרפורמה המשפטית ומודי'ס הורידה את תחזית דירוג האשראי.
כל עוד לא תהיה הסכמה פוליטית רחבה סביב הרפורמה המשפטית, החשש מפני הורדת דירוג האשראי לא יוסר. במקביל, בדומה לכלכלות אחרות, גם בישראל האינפלציה גבוהה אך נמצאת במגמת ירידה, ובנק ישראל מחפש את "שביל הזהב" שיאזן בין הצמיחה שכבר מתמתנת והיציבות הפיננסית לבין האינפלציה הגבוהה.
החודש פרסמה חברת דירוג האשראי מוד'יס את החלטתה על ישראל. נתוני מאקרו החזקים בישראל לא הספיקו ותחזית האשראי ירדה. מודי'ס הודיעה כי היא הותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה a1 , אך הורידה את תחזית דירוג האשראי מ"חיובית" ל"יציבה".
השיקולים המרכזיים בהחלטה:
1 . נקודת חוזק עיקרית. הדוח מציין לחיוב את המדיניות הפיסקלית. בתוך שנתיים בלבד יחס חוב התוצר ירד מ- 70% ל- 60.7% – בדומה לערב הקורונה. הישג זה הוזכר מספר פעמים בדוח לרבות העודף התקציבי בתום 2022 . להערכתה תקציב המדינה לשנים 2024-2023 יביא לגירעון נמוך השנה, ובכך החוב צפוי אף לרדת משמעותית (ל- 55%). מודי'ס מציינת לטובה גם את קצב הצמיחה הגבוה יחסית וחוזקה של הכלכלה בהתמודדות מול משברים.
2 . נקודת החולשה העיקרית. ביקורת חריפה על אופן קידום הרפורמה המשפטית מבלי לחפש הסכמה רחבה.
להערכת מודי'ס המוסדות הישראליים נחלשו, והיא הביעה חשש מכך שהממשלה מעוניינת לקדם חלקים מרכזיים מהרפורמה (בעיקר אופן בחירת שופטים) ופסימית לגבי הסיכוי להגעה להסכמה רחבה, לדבריה "הסיכון למתחים פוליטיים וחברתיים פנימיים נותר".
3 . חשש מהמתיחות הגיאופוליטית. מודי'ס הביעה דאגה מהמצב הביטחוני וממדיניות החוץ. הדוח ציין כי מתיחות ביטחונית לא השפיעה בטווח הארוך על הכלכלה הישראלית, אך המתיחות הביטחונית הגדלה לצד מדיניות החוץ הנוכחית, עלולה לגרום לתהליך גיאופוליטי שיוביל את ישראל לבידוד בינלאומי, סנקציות כלכליות, ופגיעה בייצוא.
האם ישראל תעמוד ביעד הגירעון שקבעה לה ב- 2023 ?
הקיפאון בשווקי הנדל"ן וההייטק והירידה בצריכה מחלישים את המדיניות הפיסקלית שזכתה לשבחים רבים.
לקראת אמצע החודש הבא צפויה S&P לקבל החלטה על דירוג האשראי של ישראל. הדירוג של S&P שם דגש גדול על המצב הפיסקלי של ישראל שנחשב למצוין וזכה גם לשבחים מצד מודי'ס.
עם זאת, ההתמתנות בשווקי הנדל"ן וההייטק לצד היחלשות בצריכה הובילו לירידה חדה בגביית מס הכנסה (7%),
מע"מ (14%) ומסי נדל"ן (31%). הירידה החדה בהכנסות המדינה (9%) הופכת את יעד הגירעון 1% של הממשלה
לבלתי אפשרי.
מודי'ס הזכירה לחיוב את יעד הגירעון הנמוך, אך כרגע נראה שאנו צפויים להגיע ל-S&P .3% צפויה לשבח את המדיניות הפיסקלית שעודנה חזקה, אך לאור הירידה החדה בהכנסות המדינה צפויה גם להביע דאגה מסוימת בנוגע לגירעון שצפוי להיות גבוה מהיעד שהציבה הממשלה.
מדד המחירים לחודש מרץ
עלה ב- 0.4% בהתאם לתחזיות. בראייה שנתית המדד עמד על 5.0% – מדובר בשיעור האינפלציה הנמוך ביותר מאז ספטמבר האחרון. המדד עלה בהובלת סעיף הדיור וסעיפים הקשורים לעונתיות, בפרט הלבשה והנעלה ותרבות ובידור.
החלטת הריבית הבאה (22.5):
בשלב זה בנק ישראל צפוי להמשיך להעלות את הריבית ב- 0.25 נקודות אחוז על רקע עליית ריבית צפויה של הפד בשיעור דומה בהחלטה הבאה(3.5). בהודעת הריבית האחרונה בנק ישראל הביע את החשש מפני היעדר הסכמה פוליטית בנוגע לרפורמה המשפטית. במקרה כזה הפיחות בשקל ימשך ויצריך מבנק ישראל להגדיל את הריבית מעבר למצופה. במקרה של הסכמה פוליטית בנק ישראל מצפה לריבית של 4.75% בממוצע בתחילת שנת 2024.