התפתחות הכלכלה והשווקים הפיננסיים

ארה"ב

והפעם "Statistics: The science of producing unreliable facts from reliable figures" סוף השנה האזרחית בוול סטריט בדרך כלל מלווה בפסטיבל של ניתוחים סטטיסטיים והשלכותם על העתיד.

בתור התחלה, חלק גדול מהמומחים נאלצו להודות בטעויות. למכור מניות בארה"ב, לקנות Treasuries, לקנות מניות סיניות – 3 המלצות הקונצנזוס בוול סטריט לגבי 2023 התבררו בדיעבד כשגויות להחריד. למעשה, הצמיחה בארה"ב האיצה השנה, בוא בזמן שהאינפלציה התקררה. לתערובת זו התווספו פריצות דרך בתחום הבינה המלאכותית – הדבר החדש והחם בעולם הטכנולוגיה – והתקבל קוקטייל מושלם לשוק "שורי" במניות.

אם כן, S&P500 ו-Nasdaq100 חתמו את השנה הטובה שלהם מאז התפוצצות הדוט-קום בשלהי שנות ה-90, ואחרי 2023 יוצאת הדופן, לא מפתיע ששאלות המפתח בשוק נסובו סביב נושא התמחור: כמה יקר זה "יקר" והאם ניתן לשחזר את הצלחתה של 2023 גם ב-2024 וב-2025 .

חלק מהגופים לא הסתפקו בטווח קצר והעדיפו לעשות zoom out ובחרו לאמוד את העולם הפיננסי במונחי עשור.

ב- AQR, למשל, מצאו שמאז 2013 שוק המניות בארה"ב הניב כמעט 12% תשואה שנתית עודפת על פני תשואת T-bill (ריבית חסרת סיכון) ובהתחשב בנקודת הפתיחה הגבוהה של המניות כעת, קשה לראות כיצד ניתן לחזור על הביצועים.

בהתבסס על מכפיל רווח מתואם למחזוריות, המחליק את השינויים ברווחים על ידי שימוש בממוצע נע של 10 שנים, S&P500 מתומחר כעת במכפיל מעל 30, בין הגבוהים ביותר שנרשמו אי פעם.

לפי החישובים שפורסמו על ידי AQR ,אחד משלושה דברים צריכים לקרות כדי שהמניות יתייקרו: הרווחים חייבים לגדול, על הערכות השווי להתרחב או על הדיבידנדים לטפס. בנוסף, בשווקים חוששים כי ימי הריבית האפסית חלפו, שכן כלכלות רבות עוברות שינויים מבניים שמייצרים סביבת ריבית פחות תומכת. תחזית הקונצנזוס לצמיחה ברווחים היא 11% ב-2024 ו-12% ב-2025. יש לציין, כי רווחים כאלה הם נדירים: קצב דו-ספרתי שנה אחר שנה נרשם לאחרונה ב-2017 ו-2018.

בעשור הבא, "קדחת הבינה המלאכותית" צריכה להיות מתורגמת לצמיחת הרווחים אמיתיים, או שהיא פשוט תגרום למשקיעים לשלם סכומים מאוד חריגים עבור רווחים די רגילים.

סגירת המעגל ב- Treasuries. זו הייתה שנה רווית תהפוכות בשוק ה- Treasuries שהסתיימה בדיוק בנקודת ההתחלה – התשואות ל-10 שנים חזרו ל-3.875%, אחרי שביקרו ב-3.25% במשבר הבנקים במרץ וב- 5.019% באוקטובר.

את חווית 2023 בשוק האג"ח סיכמו המשקיעים באופן הבא: "בקצה הארוך של עקומת האמריקאי הרווחת את הקופון אבל – מותאם ללחץ – זה הרגיש כאילו הפסדת כסף על אג"ח. 2024 תהיה בהתאם לפרסומים שונים עוד שנה הפכפכה". כעת, בשווקים צופים הפחתת ריבית הפד של 150 נקודות בסיס, שהראשונה תתחיל במרץ.

שחקנים מסוימים עדיין לא וויתרו על תחזית המיתון, אך נראה שהם לא הרוב. תחזיות אלו עזרו למשוך ביקוש חזק ל- Treasuries לשנתיים וחמש שנים במכרזים שנערכו השבוע בארה"ב.

שוק המטבעות. ירידת התשואות בארה"ב הובילה את הדולר למטה, ומנגד, שלחה את המטבעות ברחבי העולם לשיאים של מספר חודשים. מגמה זו הגדילה את התשואות על החוב במטבע חוץ. האירו, הין והפאונד נמצאים כיום ברמות החזקות ביותר מזה ארבעה חודשים לפחות, בעוד שהפרנק השוויצרי הוא הגבוה ביותר מאז 2015 .

המטבע היפני קיבל דחיפה נוספת מהציפיות שהבנק המרכזי של יפן יעלה את הריבית לראשונה מאז 2007, כשביום חמישי הנגיד קאזו אואדה בנה את הקייס למהלך באביב.

נפט רשם את הירידה השנתית הגדולה ביותר מאז 2020, כאשר קיצוצים בייצור של OPEC+ והמלחמה לא הצליחו להעלות את המחירים בשנה שנשלטת על ידי גידול בהיצע מחוץ לקבוצה, בעיקר הודות לארה"ב.

בשווקים מאמינים כי לאור הצפי לחולשת הביקוש בשנה החדשה, רק ירידת מלאים רצינית יכולה לגרום לעליית מחירים ב-2024 .

בינתיים, חברות הנפט האמריקאיות שאבו השנה יותר נפט מאי פעם, בעיקר בגלל אפשרויות קידוח מהיר יותר, בארות ארוכות יותר ושיפורי יעילות אחרים. בהתאם לתחזיות שפורסמו המדינה צפויה לעמוד בממוצע לשיא של 9.12 מיליון חביות ביום של ייצור נפט גולמי השנה, מיליון יותר מאשר ב-2022 וכמעט 600,000 יותר מהתחזית הקודמת.

גיאופוליטי: הפרעות בים האדום והאיום האחרון של ונצואלה לספח חלק מהשכנה העשירה בנפט, גויאנה, הם בין הסיבות לכך שבשווקים צופים שחוסר יציבות עולמית עלול להעלות את מחירי הנפט (עד ל-20%).

5 נושאים שיעניינו את השווקים ב-2024 :

1 . מועד הפחתת ריבית בארה"ב (כרגע צפי למרץ).

2 . צמיחת 7 ענקיות הטכנולוגיה.

3 . בחירות בארה"ב (שנת בחירות עם נשיא מכהן מתמודד היא היסטורית תרחיש שורי עבור מניות ארה"ב. מאז 1949, ה-S&P500 רשם עלייה ממוצעת של כמעט 13% באותן שנות בחירות. כאשר יש שדה פתוח ללא נשיא מכהן, המדד עומד על הפסד של 1.5% בממוצע לשנה).

4 . הבנק היפני, דשדוש בסין ובחירות בהודו. הודו היא נקודת אור שורית גדולה, שכן הכלכלה חותרת על חוזי ייצור בעלי פרופיל גבוה, מגבירה את הוצאות התשתית ומתגלה כאלטרנטיבה לסין.

5 . הבנק האירופי והבריטי. צפי לגידול של 4% ב-EPS בסטוקס 600 ב-2024. תלות בסין.

נראה שהפעם אין תמימות דעים לגבי כיוון תשואות ה-Treasuries: המאמינים במיתון רואים את 10 שנים ב-3%, בעוד החוששים מהתחדשות האינפלציה מהמרים על 6%.

 

ישראל

הפחתה בקצב האינפלציה בחודש נובמבר נתנה לנגיד בנק ישראל את הרוח הגבית להתחיל במסע הפחתת הריבית.

מדד נובמבר הפתיע כלפי מטה – ירד בכ-0.3%, והפתיע את תחזיות השוק. קצב האינפלציה השנתי עמד על 3.3% ביחס לנובמבר שנה שעברה. הגורמים שתמכו בהפתעת המדד הם מחירי הנסיעות לחו"ל שהושפעו מהתחזקות השקל ומגורמים עונתיים, סעיף הדיור הפתיע וירד החודש, וזאת ככל הנראה על רקע האטה בביקושים כתוצאה מהמלחמה, ובנוסף מחירי פירות וירקות הוזלו, על אף הפגיעה בכושר הייצור החקלאי. נראה כי הגדלת הייבוא נתנה פתרון אפקטיבי למחסור שנוצר בפירות וירקות. להערכתנו, בתחילת 2024, שיעור האינפלציה השנתי צפוי לעמוד על 2.8%, ובנובמבר 2024 על 2.2%.

בנק ישראל הפתיע עם החלטה אמיצה להוריד את שיעור הריבית ב-0.25% ל- 4.5%, זאת במטרה לסייע לכלכלת ישראל להתמודד עם השלכות המלחמה. מתחזית הבנק עולה כי האינפלציה מתכנסת, המשק מסתגל ללחימה והפחתות הריבית בשנה הנוכחית עשויות להגיע ל-4. הנגיד חושב שכדאי לנקוט במדיניות מדודה, לכן לא פעל להפחתת ריבית משמעותית (יותר מרבע אחוז), ולנוכח מצבה המיוחד של ישראל, לא חשש לפעול לפני הפד.

הנקודות המרכזיות שבנק ישראל מציין:

1. סביבת האינפלציה. בבנק מביעים שביעות רצון מכך שקצב האינפלציה מוסיף לרדת (במדידה חודשית, רבעונית, וחצי שנתית ושנתית). ב-12 החודשים האחרונים – 3.3% "ליבה" – 2.9%. הציפיות מהמקורות השונים מעידות על התכנסות ליעד ברבעון הראשון של השנה. סיכונים: מלחמה, שקל, פעילות ריאלית.

2. היציבות הפיננסית. בשווקים הפיננסיים ניכרת התאוששות לאחר הירידות בתחילת המלחמה. מאז החלטת הריבית הקודמת השקל התחזק מול הדולר ב-2.7%, מול האירו ב-1.7%. פרמיות הסיכון (CDS והמרווחים בממשלתי ישראל-ארה"ב) ירדו, אך הן עדיין גבוהות.

3. צמיחה יחסית אופטימית. חטיבת המחקר מעריכה כי התוצר יצמח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 ב-2%, ובשנת 2025 ב-5%. נציין כי קצב הצמיחה דומה לתוואי הצמיחה ערב המלחמה (כלומר, ב-2025 צפוי תיקון משמעותי כלפי מעלה). הסתייגות: אי-הוודאות סביב המלחמה וסביב ההחלטות התקציביות של הממשלה בנושאים הביטחוניים והאזרחיים הקשורים למלחמה.

האינפלציה מתכנסת ליעד. במהלך שנת 2024 קצב האינפלציה צפוי לעמוד על 2.4% (בדומה לתחזית נובמבר) ואילו במהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 2%.

הגירעון 2023-2025 עודכן כלפי מעלה (ירידה בהכנסות ועליה בהוצאות הביטחון): 4% ב- 2023, 5.7% ב-2024 ו-3.8% ב-2025. פריסת עלויות המלחמה צפויה להיות על פני 3 שנים, דבר שיתמוך בגירעון גבוה בשנים הקרובות.

החטיבה מניחה שהממשלה תבצע התאמות בתקציב. יחס-תוצר צפוי לעמוד על כ-66 אחוזי תוצר בסוף 2024 ובסוף 2025 .בהמשך הוא צפוי לרדת בהדרגה ולכ-63% בשנת 2030.

4. התאוששות בפעילות הריאלית. האינדיקטורים לפעילות הכלכלית ומצב התעסוקה מצביעים על התאוששות הדרגתית לאחר הירידה החדה שהתרחשה עם פרוץ המלחמה, אך שוררת שונות רבה בין ענפי המשק.

5. הדיור והנדל"ן. ב-12 החודשים האחרונים ירד מדד מחירי הדירות ב-1.3%. היקף הפעילות בשוק הדיור מוסיף להתמתן וישנם קשיי פעילות בענף נוכח המלחמה. ההיצע סובל מהמחסור בעובדים ועל הממשלה למצוא פתרון למחסור.

6. בשוק האשראי, נמשכת מגמת ההאטה באשראי הבנקאי לעסקים ולמשקי הבית, במקביל להאטה הכללית של הפעילות במשק.

7. בעולם, הפעילות הכלכלית והאינפלציה מתמתנות. הנגידים לקראת הפחתות הריבית.

שנת 2023 הייתה שנה מאתגרת עבור ההייטק הישראלי. השנה התחילה עם האטה גלובלית בתעשייה, בהמשך המשבר המשפטי-הפוליטי תרם את חלקו לחוסר הוודאות, וסוף השנה מסתיימת עם מלחמה ממושכת שטרם נגמרה. בחודש דצמבר היו שני אירועים חשובים בתחום ההייטק המקומי:

1 . השפעות המלחמה מורגשות בעיקר בקרב סטארט-אפים קטנים:

בצל המלחמה הוקמו קרנות חירום פרטיות בשביל לסייע לסטארט-אפים ישראלים. דו"ח חדש של מכון המדיניות והמחקר SNPI מגלה כי הסטארט-אפים הקטנים רשמו את הפגיעה הגבוהה ביותר בעקבות והמלחמה. מרבית הבקשות לסיוע הוגשו על ידי הסטארט-אפים הקטנים עם עד 10 עובדים, או כאלה שלאורך קיומם גייסו רק עד 5 מיליון דולר.

הקשיים העיקרים איתם מתמודדים הסטארט-אפים הישראליים: קשיים בגיוסי הון, מחסור בעובדים כתוצאה מגיוס עובדים למילואים וירידה בפעילות בארץ.

I. מפילוח הקשיים איתם מתמודדות החברות במלחמה עולה כי הקושי החמור ביותר הוא הפגיעה בגיוסי ההון.

לטענת חברות רבות, תהליכי גיוס רבים נפסקו בצל המלחמה, הן על ידי משקיעים זרים והן על ידי משקיעים ישראליים. כמחצית מהחברות ההייטק הוותיקות דיווחו על קשיי גיוס הון.

II. מחסור בעובדים כתוצאה מגיוס גבוה של עובדים למילואים היווה גורם שהקשה על הפעילות התקינה בהייטק, בעיקר עבור הסטארט-אפים הקטנים. 65% מהסטארט-אפים שדיווחו על פגיעה בעקבות גיוס המילואים היו חברות הייטק קטנות.

III.ירידה בפעילות העסקית בארץ מורגשת, אך יש שונות בין סקטורי ההייטק. מתוך כ-20% מחברות ההייטק שדיווחו על פגיעה בפעילות העסקית בישראל, בלטו שני סקטורים, תוכנה ארגונית ובריאות דיגיטלית שרשמו את הפגיעה החדה ביותר. בסקטורי הייטק אחרים, כגון סייבר, משחקים ואלקטרוניקה, לא דיווחו על פגיעה בפעילות בישראל.

2 . ההשקעות בהייטק הישראלי נשחקו ב-2023:

הענף ההייטק מסיים את שנת 2023 עם ירידה של כ-54% בגיוסי הון (בהשוואה ל-2022), וירידה של 44% במספר הסבבים – 9.6 מיליארד דולר ב-392 סבבים לעומת 15 מיליארד דולר ב-663 סבבים. עם זאת, כדאי לזכור ששנת 2022 הייתה השנה השנייה הטובה ביותר להייטק הישראלי, כך בהתחשב בקשיים שהייטק חווה ב-2023, כמות גיוסי ההון לא היו זניחים.

נראה כי המלחמה לא הרחיקה את המשקיעים הזרים מהמשק המקומי. מתחילת השנה יש מגמת גידול במעורבות של משקיעים זרים בעסקאות והמגמה המשיכה גם ברבעון הרביעי. לעומת זאת, ברבעון הנוכחי המשיכה מגמת הירידה של משקיעים מקומיים. ברבעון הרביעי משקיעים זרים היו מעורבים ב-272 עסקאות ומשקיעים מקומיים בכ-195 בלבד. הנוכחות הגדולה של משקיעים זרים משקפת את רמת האמון הגבוהה בהייטק המקומי, ובעמידות החזקה של תעשיית ההייטק הישראלית אל מול אירועים גלובליים ומקומיים.

 

 

 

 

האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וני"ע בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך.