11/2025
אלון נקש | אנליסט ראשי
במהלך חודש נובמבר מדד ת״א 35 עלה בכ-4.7%, חרף תנודתיות בשוק האמריקאי והתפתחויות גיאופוליטיות.
לאחר סיומה הרשמי של המלחמה, הלחימה בזירות צפויה להמשיך בטווח הקרוב. בעזה עוד אין פתרון לפירוז הרצועה, בצפון הסלמה כאשר גוברת ההיתכנות למערכה רחבה ואף לכניסה קרקעית ובאיראן אין התקדמות משא ומתן לצד התחמשות שמגבירה את הדילמות הביטחוניות. למרות הסיכון הגיאופוליטי, הכלכלה המקומית חזקה, עיקר עלות המלחמה מאחורינו, סנטימנט המשקיעים מתחזק והתעשייה הביטחונית נהנית מביקוש עולמי. לכן, על אף תנודתיות אפשרית בטווח הקצר מהגזרות הפעילות, המשך הישגים בלחימה לצד התקדמות אפשרית בהסכמי השלום יובילו להמשך ירידה ב-״פרמיית הסיכון״ (הסיכון המיוחס להשקעה בישראל) ולשיפור המצב האסטרטגי והכלכלי.
בנק ישראל הוריד את הריבית ב־0.25%, לרמה של 4.25%, לאחר שמדד המחירים המשיך לשקף אינפלציה יציבה של 2.5%. לצד שקל חזק, שוק עבודה הדוק עם אבטלה של 3% וללא סימני האטה בביקוש לעובדים, המשק מוסיף לצמוח בקצב מתון וללא לחצים אינפלציוניים. מחירי הדירות ירדו זה החודש השביעי ברציפות והעלייה השנתית נותרה מתונה. במקביל, מדדי אמון הצרכנים ומשקי הבית המשקפים את ציפיות הצרכנים לצמיחה עולים. ענף ההיי-טק מציג גיוסי הון גבוהים וישראל מובילה ביחס עובדי היי־טק ובהשקעה במו"פ. מכלול הנתונים מצביע על השתלטות על רמות המחירים במקביל למשק שנשאר יציב, תרחיש שנקרא ״נחיתה רכה״ ומאפשר לבנק ישראל לעבור לסביבת ריבית נמוכה עוד יותר. בשלב זה נראה שהסיכון העיקרי למשק הישראלי הוא סיכון עקיף, במידה וההאטה הגלובלית שמתחילה תעמיק למיתון היא עשויה אף לזרז את קצב ההורדות בארץ.
חודש תנודתי, S&P 500 נותר במהלך נובמבר כמעט ללא שינוי מחשש למצב המשק בארה״ב ולפני החלטת הפד.
מתיחות פוליטית בין סין ליפן בזירה האסייתית מעלה מחדש לשולחן את סוגיית טאיוואן בין סין לארה״ב. מלחמת הסחר ממשיכה להתגלגל עם מגבלות הדדיות כחלק מתהליך התנתקות כלכלית איטי בין וושינגטון לבייג׳ינג, בעוד סין לוחצת לשינוי העמדה האמריקאית במכירת נשק לטאיוואן. ארה״ב מצידה מגבירה נוכחות בדרום אמריקה בניסיון לבלום את השפעת ה״בריקס״ (הברית האזורית של מדינות המזרח בהובלת סין) במערב הגלובוס. במלחמה באירופה נמשכת המחלוקת על השטחים, מה שמגדיל את הסיכון להתרחבות הלחימה ומדינות המערב מתחילות להיערך לכך.
חוסר הוודאות של הפד לגבי מצב הכלכלה לצד חוסר הוודאות של השוק לגבי החלטות הפד, יצרו מצב שבו ירידה של רק 5% מהשיא הרגישה דרמטית והעלתה מחדש שאלות על בועות פיננסיות. המאקרו הוא שמכתיב כעת את הכיוון בשלב המאוחר של המחזור העסקי, שבו הריבית משתנה והכלכלה האמריקאית מאטה. למיקרו השפעה מועטה על המגמה הכוללת, במיוחד כשהפד מקבל החלטות על בסיס נתונים שמאחרים בכמה חודשים. נתוני הדיור מרמזים על השפעה מצטברת של הריבית, שוק העבודה מאותת על האטה; מעט פיטורים חדשים אך קושי גובר למצוא עבודה, לצד ירידה במדדי אמון הצרכנים. זהו רצף אופייני של שינוי מחזור כלכלי: ריבית – דיור – תעסוקה – אינפלציה. הפד מגיב לרמות המחירים (האינפלציה), אך בגלל שנתון זה מאחר ונמצא אחרון בשרשרת זה מציף את החשש שהפד יגיב באיחור, מה שכבר קרה בעבר, למרות הסתברות כעת של מעל % 80 להורדה בתחילת דצמבר. לכן, השאלה המרכזית איננה אם הריבית תרד אלא האם הפד יתזמן נכון את תגובתו וירסן אינפלציה בלי להאט יתר על המידה את המשק. עצם הקיום של תרחיש כזה גם אם לא ודאי מחייב פיזור רחב וניהול סיכונים בתקופה תנודתית. לשאלת הבועות הפיננסיות, למרות הספקות לגבי עד כמה הן ניתנות לחיזוי, מחקר המאקרו מראה כי כאשר יש נזילות גבוהה בשווקים – הריביות נמוכות והכסף זול, עודפי הון במערכת הפיננסית יוצרים דינמיקה שמזינה את עצמה דרך הרחבת אשראי ועליית מחירי נכסים. אך כאשר המחזור הכלכלי נחלש והנזילות בשווקים יורדת הבועות לא במקרה ״מתפוצצות״ אלא ״נחשפות״, לכן אנו עוקבים במיוחד אחר האיתותים המגיעים מהכלכלה הריאלית.
שער החליפין בין הדולר לשקל נותר החודש כמעט ללא שינוי, אך חווה תנודתיות ניכרת במהלך הירידות בארה״ב. מתחילת השנה נרשמה ירידה של כ־10% בדולר מול השקל שפגע בתשואות המשקיעים המחזיקים בדולר. היחלשות הדולר התרחשה על רקע מגמת חולשה גלובלית בדולר, ירידה בפרמיית הסיכון בישראל ועלייה בביקוש לשקל. בשבוע השני של נובמבר, ירד השוק האמריקאי בכ- 4.5% במקביל התחזק הדולר במעל 3%. סביר שתנועה זאת נובעת משילוב של מעבר לדולר כ"מקלט", שינויי גידור בגופים הגדולים והתקדמות החלטות הריבית בישראל. בהתאם לכך, אם בתקופה הקרובה יתברר שהמשק האמריקאי מתקדם למיתון, הדולר עשוי להתחזק מול השקל במקביל לירידות הריבית בארץ. לעומת זאת, בתרחיש של ״נחיתה רכה״ בכלכלה האמריקאית, מגמת התחזקות השקל עשויה להימשך ושער החליפין עשוי להתייצב סביב רמה של כ- 3 שקלים.
הזהב והכסף ממשיכים להתאושש מהתיקון של החודש שעבר וחוזרים לעלות על רקע ביקוש גובר לנכסי מקלט ואיתותי אי ודאות גלובליים. בנוסף, מדינות במזרח ממשיכות להגדיל רכישות של מתכות יקרות ולתמוך בביקושים. לעומתם, הביטקוין רשם ירידות חדות של מעל 20% החודש וכ־30% מהשיא. מעניין לראות שחולשה מתונה בשווקים הספיקה כדי לגרום למימושים משמעותיים כל כך בקריפטו, דבר שמעלה את השאלה כיצד יתנהג במיתון אמיתי, האם יתברר כנכס סיכון ספקולטיבי, או שמא יציב יותר כפי שמקווים חלק מהמשקיעים.
האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וני"ע בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך.
