התפתחות הכלכלה והשווקים הפיננסיים

חודש יולי התחיל בצורה חיובית עבור השווקים, כאשר מדדי הדגל כמו S&P 500 ו-נאסד"ק 100 המשיכו בראלי אימתני, המשקיעים המשיכו לפנטז על "נחיתה רכה" ונסיגה איטית באינפלציה, הררי המזומנים המשיכו לחפש הזדמנויות ובגדול, שום דבר לא ניבא שהמגמה "הירוקה" הזו תשתבש בקרוב.

ועדיין, זה בדיוק מה שקרה. נכסי סיכון ברחבי העולם איבדו מזוהרם באמצע החודש, וכמה נתונים מאכזבים מגזרת המיקרו והמאקרו שלחו את מה שמכונה "7 המופלאות" לטריטוריית תיקון, עם ירידה של יותר מ-10% משיא לשפל. עבור יולי בכללותו, לא נרשם שינוי מהותי ב-"7 המופלאות", זאת ליום אחרון חזק, אבל זהו עדיין שינוי גדול מעליות נמרצות במאי וגם ביוני.

חודש אוגוסט נפתח מחדשות צוננות משוק העבודה ובשווקים נלחצו. דוח תעסוקה חלש במיוחד בארה"ב שעורר במשקיעים רבים חרדה אמיתית לגורל הצמיחה והתעסוקה. "אצבע מאשימה" מופנית בין היתר אל יו"ר הפד פאוול ולחבריו בפד שהמתינו יותר מידי עם הקלות הריבית והסתכנו בהאטה ואולי אף במיתון ואולי גם במשבר פיננסי כלשהו, טיבו טרם התברר. לתפיסת משקיעים רבים, הטעות היא של הפד, החשבון, איך לא, מוגש לכולם. תחושת אכזבה גובלת בפאניקה השתלטה על שוק המניות והוא גלש כלפי מטה. כתמונת ראי, חיפוש "פבלובי" אחר מקומות המסתור הוביל את המשקיעים אל חיקו של שוק ה- Treasuries והוא עף מעלה.

תחושת האכזבה הייתה הפעם מורכבת יותר מ"עוד התמודדות" עם כביכול הפספוס המוניטארי. במשך שנים בוול סטריט האמינו כי "פיצחו" את הכול. אם הראלי במניות בסכנה, היכנסו לענקיות הטכנולוגיה הנחשבות עבור רבים לחסינות. מפחדים שהכלכלה מאטה? אל דאגה, הפד כבר יסדר.

הורדת ריבית של חצי נקודה בספטמבר, פעם בלתי נתפסת, הפכה במהרה לתרחיש הבסיס של כמה מבנקים גדולים בוול סטריט, שפתאום משוכנעים שפאוול חיכה יותר מדי כדי לפעול. לדוח המשרות של יולי הייתה אחת התצוגות החלשות ביותר מאז המגיפה, בדיוק כפי שפעילות הייצור בארה"ב הצטמצמה בשיעור החד ביותר בשמונה החודשים האחרונים. בשווקים מלינים על כך שהפד כמעט תמיד מחכה זמן רב מדי כדי להוריד את הריבית ואז, כשהמשקיעים מבינים שהורדות הריבית מגיעות יותר בגלל האטה בצמיחה, במקום ירידה באינפלציה, המצב בבורסה נוטה להיות מכוער.

מספרי המועסקים שאינם חקלאיים עלה ב-114,000, אחד החודשים החלשים ביותר מאז המגיפה, והגידול במשרות תוקן נמוך יותר בחודשיים הקודמים. שיעור האבטלה טיפס באופן בלתי צפוי במשך החודש הרביעי ל-4.3%, מה שגרם לתרחישי המיתון להראות קרובים יותר מתמיד.

 

בעוד הקונסנזוס בוול סטריט נוטה לאופטימיות זהירה – שוק העבודה לא מתרסק, הוא רק נחלש במהירות, אך עדיין מצב הכלכלה מחייב לדעת רבים את הפחתת הריבית ויפה שעה אחת קודם. אם לא, "נחיתה רכה" מאיימת להתגלגל ל"נחיתה קשה".

מילת המפתח של חודש יולי היא "רוטציה". במידה רבה ימי המסחר החודש התנהלו כ"משחק סכום אפס" – בעוד החברות הגדולות מתחום הטכנולוגיה סבלו, מניות קטנות יותר נסקו. Rassell 2000 שמייצג את עולם המניות הקטנות עלה ביותר מ-10 אחוזים במונחי התשואה הכוללת, כשאלו הם הביצועים הגבוהים ביותר שלו ביחס לנאסד"ק מאז פברואר 2001. לצד המניות הקטנות, משקיעים הצטיידו גם במניות הפיננסים, הרפואה והצריכה כמו גם במניות "הערך", זאת מתוך רצון (מוצדק כנראה) לגוון את תיק ההשקעות שלהם.

בשווקים רצו ליהנות מהתמחור האטרקטיבי של ענפים מחזוריים אחרי עליות חדות בטכנולוגיה ודשדוש בכל השאר, וכן, לפחות בחלק מהזמן, הייתה גם תפיסה שענפי "הכלכלה הישנה" שהם מייצגים ייצאו נשכרים מכניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן (רגולציה "רכה" יותר, מגבלות הסחר, מהלכים אינפלציוניים).

על אף העובדה שמדובר בחודש הפכפך, מדד S&P 500 עדיין רשם עלייה קלה ו-9 מתוך 11 הענפים שלו טיפסו מעלה, כאשר רק ענפי הטכנולוגיה והתקשורת סיימו את החודש נמוך יותר. 364 מניות במדד S&P 500 ראו תשואה חיובית בחודש יולי, כאשר הנתונים הסטטיסטיים הללו מדגישים עוד יותר את המעבר ממספר קטן של מניות גדולות אל כל השאר.

לאג"ח ממשלתיות היה החודש החזק ביותר של 2024 עד כה, כאשר עלו הציפיות שהבנקים המרכזיים הגדולים ימשיכו להוריד את הריבית. למעשה עד סוף יולי, הורדת ריבית תומחרה במלואה לפגישה הבאה של הפד בספטמבר.

הין היפני זינק במהלך יולי והתחזק בשיעור חד מול הדולר האמריקני, כשהחודש הסתיים עם העלאת ריבית נוספת של הבנק היפני.

בשלהי יולי הבנק המרכזי של אנגליה הוריד את עלויות ההלוואות לראשונה מאז תחילת המגיפה, זאת כדי לסייע לכלכלה המדשדשת.

עוד באירופה, התפתחויות פוליטיות עדיין היו על הפרק, כאשר הפער הצרפתי-הגרמני באג"ח ל-10 שנים התהדק ביולי ב-9 נקודות בסיס ל-71 נקודות בסיס, עדיין מעל הרמות לפני הבחירות. מתברר כי בשווקים מעדיפים סטטוס קוו – ניתן להניח כי תוצאות הבחירות בצרפת הרגיעו את המשקיעים, כשברקע עמדה הנחה סמויה כי לאף צד אין היום כוח פוליטי ליישם את התוכנית שלו, מה שאומר הימנעות מכל שינויי מדיניות גדולים.

בגזרת המאקרו בארה"ב, יו"ר הפד פאוול, כצפוי, הותיר את שיעור הריבית ללא שינוי (5.25%-5.5%) ובסה"כ סיפק לשווקים את מה שהם חיפשו לשמוע – את האיתות (גם אם היה מהוסס משהו) לגבי אופציה להפחתת הריבית בספטמבר. נכון, לא מדובר בהצהרה מפורשת (מאוד נאיבי לצפות לאחת כזו מפד), ועדיין הכול תלוי בנתונים,  אך מסיבת העיתונאים הייתה "יונית" דיה כדי שניתן יהיה להבין שהמהלך "מתבשל".

פאוול הסביר כי בנוגע למנדט הכפול שלו (תעסוקה ויציבות המחירים), קובעי המדיניות נותנים קדימות למה שנמצא הכי רחוק מהיעד. עד כה זו הייתה אינפלציה שדרשה ריסון, אך ככל שזו מתקררת, ושוק העבודה מתקרר, הסיכונים הפכו למאוזנים יותר. שיעור האבטלה אומנם עלה, אך עדיין נותר נמוך יחסית. התפתחות שלילית בלתי צפויה בשוק העבודה בהחלט יכולה לגרור את הקלת הריבית. לעת עתה, בפד עדיין מאמינים כי שוק העבודה מפגין חוסן ובסה"כ חותר לאיזון בין הביקוש להיצע (שאריות הקורונה). בהקשר הזה, שוק העבודה הנוכחי שונה מהעבר – שיעור האבטלה עולה כי  אמריקאים רבים חוזרים למעגל העבודה ומחפשים משרות, כמו גם שיעור המהגרים נמצא בנסיקה.

צמיחה: התוצר המקומי הגולמי של ארה"ב עלה ברבעון השני של 2024 בשיעור שנתי של 2.8%, זאת לאחר עלייה של 1.4% ברבעון הקודם. מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, ההוצאה האישית, גדלה ב-2.3%, גם כאן יותר מהתחזית. פעילות הצרכנים ניזונה בעיקר מהתאוששות במוצרים בני קיימא, כמו מכוניות וריהוט, וכן היא הושפעה מגידול מתון יותר בהוצאות על שירותים. עוד ברבעון השני, תרומת הממשל לתוצר הייתה גדולה יותר בהשוואה לרבעון הראשון, זאת עקב הגידול בהוצאות הביטחון.

ההשקעה במגורים העיבה על הפעילות, לראשונה מזה שנה, שכן עלויות המשכנתא הגבוהות הקשו על המכירות ועל הבנייה החדשה. השקעות העסקים צמחו בקצב המהיר ביותר מזה שנה, זאת גם הודות להשקעה בציוד.

אינפלציה: מדד מחירי הליבה לצריכה אישית, שלא מכיל את רכיבי המזון והאנרגיה התנודתיים, עלה ביוני ב-0.2%. מלפני שנה, הוא עלה ב-2.6%, קצב של 2.3% בהסתכלות על 3 חודשים. המדד הכללי עלה ב-0.1% שיעור חודשי ו-2.5% שנתי. אם מוציאים את האינפלציה מהמשוואה, ההוצאה הריאלית עדיין עלתה ב-0.2%. על אף הסנטימנט השלילי, משקי הבית אומנם לא נסוגו, אך הם הפחיתו את הוצאותיהם על כלי רכב, מסעדות ובתי מלון, תוך הוצאות זהירות יותר על ריהוט, ביגוד, שירותי פנאי ושירותי תחבורה.

פסימיות על סחורות: קרנות הגידור הפכו ל"דוביות" על אפיק הסחורות, לראשונה מאז 2016, והראו פסימיות מוגברת בביקוש לחומרי גלם. הסיבה – חשש להאטה כלכלית על רקע החולשה המסתמנת בכלכלת סין שבאופן מסורתי אחראית על רוב הביקוש לחומרים.

ישראל

המצב הביטחוני והגיאופוליטי ואי הוודאות בעקבותיו ממשיכים להוביל את הטון. במהלך החודש האחרון השוק המקומי התנהג בצורה מעורבת. בתחילת החודש הוא התחיל לעלות בצורה יחסית חדה, אך המתקפה הקטלנית על מג'דל שמס בשבוע האחרון, התגובה הישראלית והחשש הכללי מהסלמה הובילו לנקודת מפנה והוא החל לרדת.

קשה להעריך את עלויות המלחמה בגזרה הצפונית, מידע חיוני רב איננו נגיש לציבור, אך ניתן להעריך כי מדובר בסדרי גודל משמעותיים. לצד הפגיעה הישירה בפעילות העסקית וגיוס כוח מילואים נרחב יותר, תתכן גם החרפה בתגובת השווקים שנראו לאחרונה – פיחות חד ומהיר בשער הדולר, עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל, יציאת כספי משקיעים (הזרים והמקומיים) ותגובה שלילית בשוק המניות והאג"ח, לפחות בשלב הראשון.

הגרעון – המשיך לגדול, וכעת הגרעון המצטבר ל־12 החודשים האחרונים עומד על כ־146 מיליארד שקלים או 7.6% מהתוצר. הבעיה הגדולה ממשיכה להיות בצד ההוצאות, שממשיכות להיות גבוהות בעקבות המלחמה, ואילו צד ההכנסות מתנהג כבימים כתיקונם ואף טוב מכך. בעוד ההוצאה הממשלתית ביוני הסתכמה ב־51.2 מיליארד שקלים גידול של כ־31% ביחס ליוני אשתקד, בצד ההכנסות נרשמה עלייה של 11.7% ביחס לאותה תקופה שהם כ־36.5 מיליארד שקלים. בחישוב מצטבר ההכנסות הגיעו לסך של 225 מיליארד שקלים במחצית הראשונה של השנה, גבוה ב־4.3% מהתקופה המקבילה אשתקד.

אחד מהצעדים להתמודד עם הגרעון הוא העלאת המע"מ מ־17% ל־18% החל מ־1 בינואר, שכבר אושרה בכנסת. צעד שאמור להגדיל את ההכנסות ממיסים בכ־7.5 מיליארד שקלים בשנה. צעד זה נחשב ללא פופולרי מבחינה פוליטית שכן הוא מורגש אצל כולם ובאופן מידי ולכן מנסים למצוא לו חלופות כמו מבצע לשחרור רווחים כלואים. נגיד בנק ישראל ממליץ שלא לבטל את העלאת המע"מ גם בגלל הצורך בהכנסות קבועות לאור המצב, וגם בגלל שביטול ההעלאה שכבר אושרה עלולה לאותת לשווקים שהממשלה לא נוקטת בצעדים להתמודד עם הגרעון.

המשק מגלה סימנים של התאוששות הן מבחינת העסקים שנפגעו מהמלחמה והן מההשפעה שלה על השכירים.

עסקים – סקירה של רשות המיסים שנשענת על נתוני הדיווחים של עוסקים מורשים למערכת מע"מ, הראתה התאוששות חזקה של המשק. מהסקירה עולה כי שיעור העסקים שחווים ירידה בפעילות הכלכלית עומד על שיעור הקרוב לרמה המוכרת בתקופת פעילות רגילה. למרות הגידול בעסקים שחוו ירידה בתחילת המלחמה אז שיעורם עמד על 62%. בחודשים האחרונים שנבדקו הוא כבר הגיע ל־52.8%, נתון הקרוב לשיעור שבתקופה רגילה, כ־50%. העסקים שספגו את הפגיעה החמורה ביותר היו אירוח ואוכל, אמנות ובידור, שירותי מנהל ושירותים מוניציפליים וענף הבינוי. מהניתוח עולה כי בשיא הפגיעה, נובמבר-דצמבר, כ־ 14.5% בממוצע מענפים אלו, חוו פגיעה של 80% או יותר בהכנסות. למרות ההתאוששות של כלל המשק בתקופה של מרץ-אפריל, שיעור ניכר מהעסקים בענפים אלו, עדיין חווים ירידה משמעותית בהכנסות. הממונה על חדלות פירעון השלים את התמונה החיובית כשהנתונים שלו הצביעו על ירידה של כמעט 19% במספר הבקשות להליכי חדלות פירעון, בינואר עד אמצע יולי 2024, בהשוואה לאותה (נקטע באמצע?)

שכירים – גם במצב השכירים הנתונים מעידים על התאוששות. סקירה של אגף הכלכלן הראשי באוצר מראה כי בחודש יוני שיעור ההשתתפות בכח העבודה היה גבוה כמעט בדומה למצב ערב המלחמה.  בקרב נשים נרשמה התאוששות כמעט מלאה בשיעור התעסוקה בהשוואה לחודשים שלפני המלחמה ובקרב גברים נרשמה ירידה של כ־2%.  מבחינת המועסקים בענף ההייטק נמצא, כי מתחילת שנת 2023 נרשמה עצירה בקצב צמיחת חלקו של ענף ההייטק בתעסוקה במשק אך יש יציבות בתעסוקה האבסולוטית בענף. חלקו של ההייטק מסך התעסוקה עומד על כ־10%.

בנק ישראל צפוי להודיע בסוף החודש (28.8) על החלטת הריבית.  ניתן להעריך בזהירות כי הוא יותיר את הריבית בגובה 4.5% בהסתמך על הנתונים שסקרנו בהם המצב הביטחוני התאוששות במשק וריבית הפד:

• הסיכון הביטחוני והגיאופוליטי – חוסר הוודאות סביב המצב הביטחוני והסבירות להסלמה בחזית הצפונית שעלתה עלולים להמשיך את המדיניות הפיסקאלית המרחיבה. הדבר גם משפיע באופן משמעותי על שוק המט"ח ומוביל להיחלשות של השקל שבינתיים עלה ב־3.5% מאז החלטת הריבית הקודמת (8/7), וכיום שערו של הדולר עומד על 3.8.
• האינפלציה – במדד יוני לא היו הפתעות מיוחדות והוא עלה ב־0.1%, קצב האינפלציה השנתי עלה ל־2.9% והיא ממשיכה להיות בגבול העליון של בנק ישראל עם סיכוי לא מבוטל שהיא אף תחצה אותו בעיקר בהשפעת סעיף הדיור. בנוסף ההתאוששות במשק ובשוק העבודה יכולים להוביל ללחץ מחירים כלפי מעלה לכן סביר יותר שבנק ישראל יהיה מעוניין לראות התמתנות עקבית בקצב האינפלציה לפני שיקבל החלטה להפחתת ריבית.

 

• ריבית הפד – גם בהחלטה האחרונה הפד הותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 5.25%-5.5%. למרות שחלק מההערכות כבר מדברות על הורדת ריבית בהחלטה הבאה, גם אם היא תתרחש, היא תקרה רק בספטמבר דבר שיקשה על בנק להחליט על הורדת ריבית לפני כן.

האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וני"ע בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך.