סיכום המחצית הראשנה של 2023 : בדק בית לתחזיות או מדוע זה שונה הפעם?

סוף חודש יוני זו תקופה מצוינת בעולם הכלכלי לבחון את הצלחת התחזיות השנתיות ובמידת הצורך, להתאים אותן למידע חדש שזרם עד כה. אם כן, מה אומרים הנתונים עד כאן?
הבנקים המרכזיים ברחבי העולם עושים מאמץ יוצא דופן בשנה האחרונה כדי לצנן את סביבת האינפלציה, אך לעת עתה נראה כי משימתם רחוקה מלהסתיים. הצמיחה הכלכלית נותרה בעיקרה יציבה ולחצי המחירים במדינות העשירות עדיין רחוקים מהקצבים הרצויים, על אף המטח הכבד של עליות הריבית. יו"ר הפד ג'רום פאוול, נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד ונגיד הבנק של בריטניה, אנדרו ביילי, שלושתם הופיעו בסוף חודש יוני בסינטרה, פורטוגל, ושלושתם, כל אחד בדרכו, הבטיחו הידוק ריבית נוסף.
פאוול דיבר על פעמיים נוספות (אחרי שנמנע מכך ביוני), לגארד התחייבה על לפחות העלאה אחת (אחרי 0.25% החודש) וביילי אומנם לא פירט בכמה יעלה, אך הביע נחישות לחזור ליעד האינפלציה (אחרי העלאה מפתיעה של 0.5% החודש). ה- outsider היחידי לחגיגת "הנציות" הזו היה הנגיד היפני – קאזו אואדה. בממלכתו, סביבת האינפלציה טרם הגיעה ל- 2% ולכן לעת עתה הוא לא רואה צורך שהריביות יעלו. כול זה כמובן יכול להשתנות בשנה הבאה, סייג אואדה.

מה גורם לכך שלמרות ששיעורי הריבית נסקו בחדות, הצמיחה והאינפלציה לא האטו כמצופה?

חלק גדול מההסבר טמון בהשפעות "המוזרות" של מגיפת הקורונה ובזמן שלוקח להעלאת הריבית של הבנק המרכזי כדי לבלום את הפעילות הכלכלית. בנוסף, שוקי עבודה הדוקים היסטורית הניעו את עליות השכר ואת הוצאות הצרכנים ומשם גם חיממו את האינפלציה.
ראשית, האופי החריג של המיתון של 2020 שנגרם כתוצאה מהמגפה וההתאוששות שלאחר מכן החלישו את ההשפעות הרגילות של העלאות הריבית. בשנים 2020 ו- 2021, ארה"ב וממשלות אחרות סיפקו טריליוני דולרים בסיוע פיננסי למשקי בית שגם חסכו כסף, בו בזמן שהמגיפה קטעה את דפוסי ההוצאות הרגילים. בינתיים, שיעורי הריבית הנמוכים של הבנקים המרכזיים אפשרו לחברות ולצרכנים "לנעול" עלויות אשראי נמוכות.

משקי בית ועסקים המשיכו להוציא סכומים כבדים בחודשים האחרונים. משפחות ניצלו את החסכונות שלהן,
שהתחדשו על ידי צמיחה איתנה בהכנסה. עסקים המשיכו לגייס עובדים הודות למחסור בכוח אדם הקשור למגפה
ולרווחים גדולים.
שני ענפים הרגישים באופן מסורתי לריביות – רכב ובנייה – מציעים דוגמאות לעמידות הכלכלה לריביות. מחסור הקשור למגפה בשבבי מוליכים למחצה הגביל את היצע המכוניות למכירה, מה שהוביל קונים נלהבים לשלם מחירים גבוהים יותר עבור כלי הרכב הזמינים. מחסור בעובדים בתקופת הקורונה יצר צווארי בקבוק בשרשרת האספקה והזמן הדרוש להשלמת הבניה התארך.
בניית דיור צמודי קרקע בארה"ב התאוששה לאחרונה הודות למספרים נמוכים היסטורית של בתים למכירה. משקי בית רבים ביצעו מימון מחדש במהלך המגיפה וננעלו בריביות משכנתא נמוכות – סיבה טובה להישאר במקום.
שנית, ההוצאה הממשלתית המשיכה לחזק את הצמיחה, תוך "ריפוד" הכלכלה מהזעזועים השונים שהתגלו כפחות קטסטרופליים מהצפוי. בעוד משבר האנרגיה של אירופה עזר להכניס את האזור למיתון קל במהלך החורף, נראה כי היבשת הישנה הצליחה בסופו של דבר להנצל מהשפל העמוק שחזו לה אנליסטים. ממשלות אירופה התחייבו להזרמות של כ- 850 מיליארד דולר כדי לתמוך באזרחים וזה עבד.
הפתיחה המחודשת של כלכלת סין תמכה אף היא בפעילות של שותפות הסחר הרבות של המדינה ותרמה לרוח האופטימיות בשווקים הפיננסיים. אומנם המומנטום הכלכלי החיובי של סין נחלש במרוצת הזמן, אך הממשל הסיני לא נותר אדיש ומיהר להבטיח תמריצים חדשים.
בארה"ב, המדיניות הפיסקלית סיפקה יותר תנופה לכלכלה השנה. המימון הפדרלי ממשיך לזרום מחבילת תשתית של כטריליון דולר של הנשיא ביידן שאושרה ב- 2021 ושני סעיפי חקיקה שנחתמו בשנה שעברה המספקים מאות מיליארדי דולרים להגברת ייצור אנרגיה מתחדשת וייצור המוליכים למחצה.
לפי הערכות הכלכלנים, שני השלישים הראשונים של העלאות הריבית של הפד רק החזירו אותה לרמה נייטרלית, כלומר "זה מה שנדרש כדי להוריד את הרגל מדוושת הגז". השליש האחרון, לעומת זאת, כבר האט את הכלכלה על ידי "לחיצה על הבלמים". הפד של אטלנטה סבור שהמדיניות הפכה למה שקובעי המדיניות מכנים "ריבית מגבילה" את הצמיחה רק במשך שמונה או תשעה חודשים בלבד.
חשוב להדגיש, כי כלכלנים רבים עדיין צופים מיתון במהלך 6 עד 18 החודשים הבאים, בין אם בגלל העלאות ריבית בעבר או בגלל העלאות שיבואו ועיקר הויכוח נוסב סביב חומרת ההאטה בפעילות. לפי סקר בלומברג, רוב מי שצפה מיתון במחצית השנייה של 2023, מעביר אותו למחצית הראשונה של 2024 .
בעוד שעד כה את הראלי במניות הובילו כוכבות הטכנולוגיה, במהלך חודש יוני הוא התפשט לכמה סגמנטים נוספים. דווקא הענפים "החבולים" ביותר זכו לעניין המשקיעים, ביניהם בלטו מדדי המניות הקטנות ומניות הבנקים, כולל איזוריים. נראה כי המשקיעים הפסיקו לחשוב במונחים דיכוטומיים של מיתון/לא מיתון ונערכים לטווח של תרחישים. עם כל זינוק נוסף ב- S&P500, טעות החיזוי, הופכת לכואבת יותר.
לפי סקר של מנהלי השקעות אקטיביים, NAAIM , חשיפתם למניות זינקה החודש בשיעור החד ביותר בשנתיים האחרונות והגיע ל- 90%. במהלך יוני, לראשונה מזה חודשיים, שוק הכספים (Money Market) התחיל לאבד משקיעים לטובת המניות, בעוד המזומנים שנשמרו בצד על ידי משקיעים מוסדיים ירדו לנקודה הנמוכה ביותר מזה יותר משנה.
גם החודש מקום מיוחד בשווקים היה שמור לטרנד ה- AI (בינה מלאכותית). בוול סטריט לא מפסיקים לנתח את תרומתה הפוטנציאלית לחברה ולכלכלה ומתוך כך, את תרומתה "הארצית" מאוד לביצועי המדדים האמריקאים.
כזכור, זינוק במניות החברות שניזונות מהתפתחות ה- AI הקפיץ את המדדים הגדולים והשאיר את מרבית המשקיעים "הסקפטיים" עם תחושת החמצה מרה, שכן אלמלא אותן ענקיות הטכנולוגיה, מניה ממוצעת בשוק הרחב היתה עולה באחוזים בודדים. ספק אם למשהו מהצופים היה "כואב" באותה מידה.
רווחי החברות. אם תחזית הרווחים של S&P 500 לשנת 2023 תתממש, כלומר רווח של 218 דולר למניה, הוא ייצג קצב צמיחה שנתי של 7%. במבט לשנה הבאה, 2024, כבר צפויה התאוששות מרשימה ברווחי החברות האמריקאיות – הרווח למניה צפוי לעלות ב- 11% ל- 242 דולר.
גיאו – פוליטי. צעד קדימה, שניים אחורה – מיני טלטלה פוליטית-דיפלומטית ביחסי ארה"ב-סין. הנשיא ביידן תיאר את שי ג'ינפינג כדיקטטור, ובכך ביצע פגיעה אישית חסרת תקדים במנהיג סין. אמירתו של ביידן החדירה מחלוקת חדשה למערכת היחסים בין שני המנהיגים, בו בזמן שהיה נראה שהקשרים בין שתי המעצמות עמדו על סף הפשרה (על רקע ביקורו של בלינקן בביג'ין השבוע). שר החוץ של סין כינה את ההתבטאות כ"אבסורדית באופן קיצוני וכחסרת אחריות באופן קיצוני". אז מילה אחת היא לא game changer, אך ברור שהגזרה הזו רחוקה מאוד מרגיעה.

ישראל – האינפלציה במאי הפתיעה לטובה, אופטימיות לגבי מחירי המזון, וריבית בנק ישראל לאן?

מדד המחירים לחודש מאי עלה אך פחות מהצפוי:

ציפיות האינפלציה לחודש מאי דיברו על עלייה של 0.4%-0.6%, אך המדד עלה בכ- 0.2% בלבד. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא סעיף המזון (כולל פירות וירקות) שהפתיע לטובה. על רקע מבצעי חג השבועות בחודש במאי, מחירי המזון נותרו ללא שינוי, כאשר תחזיות השוק ציפו לעליית מחירים משמעותית. סעיף הדיור עלה כצפוי, וזאת על רקע המשך התייקרות בשכר הדירה (0.4%) ושירותי דיור בבעלות (0.5%). התייקרות שכר הדירה הייתה מובהקת יותר עבור שוכרים חדשים – שכר הדירה זינק ב- 8.6% לעומת עלייה של 3.6% אצל שוכרים שחידשו חוזה.
החלטת הריבית הבאה (10 ליולי): במידה והשקל לא ייחלש באופן דרמטי עד מועד החלטת הריבית, כל האינדיקציות מצביעות על השארת הריבית על כנה.

גורמים התומכים בהשארת ריבית בנק ישראל ללא שינוי:

• מדד המחירים לחודש מאי הפתיע לטובה.
• שוק העבודה נותר הדוק עם תעסוקה מלאה, אך לפי התפתחות גידול השכר נראה כי הוא אינו מהווה גורם המשפיע על האינפלציה באופן משמעותי.
• נתוני הלמ"ס ברבעון הראשון של 2023 הצביעו על ירידה בהוצאה לצריכה הפרטית, ונתונים עדכניים יותר של כרטיסי האשראי מצביעים על המשך התמתנות בצריכה הפרטית שמפחיתה את לחצי האינפלציה.
• תקציב המדינה שאושר אינו מרחיב יתר על המידה ולכן לחצי האינפלציה שהוא מייצר מוגבלים למדי.
• הפד הותיר את הריבית במשק על כנה (14.6).

הגורם המרכזי שעשוי לתמוך בהעלאת ריבית בנק ישראל:

• לדברי הנגיד, "שער החליפין הוא אולי המשתנה החשוב ביותר בימים אלה בנוגע לאינפלציה" (מתוך כנס במכון אהרן, 13.6). במידה והשקל ייחלש באופן משמעותי עד מועד החלטת הריבית, הוא עשוי להוות גורם שיתמוך בהעלאת ריבית.

מחירי המזון לאן? הוזלת עלויות המזון בעולם, לצד הלחץ הפוליטי, תומכים בעליות מחירים מתונה יחסית במהלך השנה הקרובה

בשנה האחרונה התרומה של גורמים גלובליים לעליות מחירי המזון יורדת משמעותית. מחירי המזון בעולם ירדו בכ- 20%, מחירי סחורות חקלאיות בכ- 5% ומחירי השילוח הימי בכ- 80%.
בשבועות האחרונים המדינה נקטה בפעולות רבות כדי להילחם ביוקר המחיה. שר הכלכלה, ניר ברקת, רוצה לקדם האחדת תקני היבוא בישראל לזה של האירופיים, ואת "חוק קידום התחרות בענף המזון והטואלטיקה".
רשות התחרות חקרה וקנסה חברות מזון, והכריזה על ויסוצקי כמונופול. הרשות להגנת הצרכן דרשה מחברות המשקאות הקלים לבטל את העלאות המחירים (לא ברור אם יש לבקשה תוקף משפטי). המצב הנוכחי מזכיר את המלחמה של משרד האוצר בבנקים – גרזן מעל הראש. האיום עצמו של התערבות המחוקק בענף המזון יכול להספיק כדי לערוך שינוי – בין אם הצעדים יוקדמו או לא.
האפקט הפוליטי על שוק המזון יורגש בשנה הקרובה. חברות מזון גדולות יתקשו להעלות את מחירי המזון לצרכנים, לא רק בשל החשש מפני מחאה צרכנית, אלא גם מפני החשש מהתערבות הממשלה בשוק המזון.
בנוסף, גם גורמים גלובליים אינם תומכים בהעלאה משמעותית של מחירי המזון.

בשורה משמחת לכלכלה: הלמ"ס עדכן כלפי מעלה את נתוני הצמיחה של המשק ברבעון הראשון של 2023 .

נתוני צמיחת התוצר עודכנו מ- 2.5% ל- 3.1%, כאשר השינויים המשמעותיים ביותר בין האומדן הראשון לאומדן השני נרשמו בתמ"ג העסקי שצמח ב 3.8%- ובסך ייצוא הסחורות והשירותים שירד מעט ב- 0.3%.

צמיחת התמ"ג משקפת:

1 . עליה בהוצאה לצריכה ציבורית.
2 . עליה בהשקעות בנכסים קבועים.
3 . עליה בייצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וחברות הזנק.
4 . ירידה בצריכה הפרטית.
נתוני החשבונות הלאומים מצטרפים לנתוני חברות האשראי שהעידו על ירידה ריאלית ברכישות בכרטיסי האשראי.
כך, מתרבים הסימנים לשחיקת כוח הקנייה של משקי הבית, זאת על רקע עליות האינפלציה והריבית.

"אם לא מוכרים – לא בונים": יזמים שכבר קיבלו היתרים מעדיפים להתמקד במכירת המלאי מאשר בבניית
פרויקטים חדשים.

מספר התחלות הבנייה ברבעון הראשון של השנה ירד ב־ 25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנוסף לכך, גם
מספר היתרי הבנייה שהונפקו ירד, כאשר המספר ברבעון הראשון של השנה נמוך בכ־ 18% לעומת הרבעון הראשון
אשתקד.
על רקע עלויות המימון הגבוהות, התייקרות המשכנתאות והביקושים החלשים, בהסתכלות קצרת טווח לשנת
2023 , אנו מצפים להמשך צמצום בהתחלות הבנייה ובהיתרי הבנייה. אך נראה כי בשנת 2024 צפוי שינוי במדיניות הריבית, והביקושים יחזרו להיות גבוהים – במיוחד לאור העובדה שכמעט כל שנה מצטרפות כ- 40 אלף משפחות חדשות שצריכות פתרונות דיור.

 

 

 

 

 

האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וני"ע בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך.