מבט על העולם ממעוף הציפור

הנגידים ברחבי העולם שוקלים לעצור את תהליך ההידוק המוניטארי על רקע חששות ליציבות הפיננסית והבנה כי
הצעדים שכבר נעשו משפיעים בפיגור ואולי צריך להמתין כדי לבחון את השפעתם. במחצית הראשונה של 2023,
הכלכלה העולמית המשיכה לנוע במסלול צמיחת התוצר גבוהה מהפוטנציאלית – קצב שנתי של כ- 3%. בהתאם
לכך, שיעורי התעסוקה המשיכו לעלות ושיעורי האבטלה ירדו בכ- 0.5% מתחת לקו המגמה שלפני המגפה.
אינפלציית הליבה (בניכוי סעיף האנרגיה ומזון) נותרה גבוהה, ומציגה עליות גלובליות בשיעור של כמעט 5%. על
אף הצמיחה והאינפלציה שהפתיעו השנה כלפי מעלה, שלושה שיקולים לגבי המשך הדרך דוחפים את הבנקים
המרכזיים לעצור.
הראשון הוא הפיגורים המשולבים במודלים, מה שמצביע על כך שהשפעת ההידוק של כ- 400 נקודות בסיס
בריביות המשוקללת של המדיניות בעולם (למעט סין) תמשיך להיבנות. השיקול השני קשור לסיכונים שנשקפים
ליציבות הפיננסית – הם עלו בחדות נוכח המהירות והעוצמות בהן עלו הריביות. החששות בחזית הזו התגברו באופן
משמעותי עם הופעת הלחץ במגזר הבנקאות בארה"ב והידוק רחב יותר בתנאי ההלוואות הבנקאיות בשווקים
המפותחים. שלישית, ישנן הערכות שמדיניות הריבית מגבילות כעת מספיק כדי לשמור על אמינות הבנק המרכזי
והפסקה תהיה החלטה סבירה בשלב זה. יו"ר הפד פאוול סיכם את סוגיית ההפסקה כך: "המדיניות כבר עכשיו
מגבילה דיה ואנו עומדים בפני חוסר ודאות לגבי השפעת ההידוק שנעשה עד כה, כמו גם לגבי היקף הידוק
האשראי הבנקאי".

התנהלות השווקים ממשיכה לסקרן

גמילה מריביות – כבר יותר משנה שנכסי סיכון ונכסים "בטוחים" יותר מתנהלים תחת ה"כישוף" של ריבית הפד. כל
צעד ושעל של היו"ר פאוול או של אחרים בפד נבחן ונטחן לעייפה וכל אינדיקטור כלכלי מקבל פרשנות שמתנקזת
בסופו של דבר למדיניות הפד. כשהמאקרו משתלט על שאר השיקולים, פעילות השווקים הופכת לפחות ופחות
הטרוגניות וכן, יתרונות הפיזור פוחתים. המתאם עלה בין האפיקים, cross-assets, וגם בין הניירות ב- assets.
המניות והאג"ח עלו וירדו בצוותא והקשו על בניית התיקים.
נראה כי אחרי עצירת הריביות, תשומת הלב בוול סטריט תעבור לסיכויי הגלישה למיתון/האטה. זה מדרבן את
המשקיעים לתגמל את החברות החזקות ביותר בשוק המניות, ולהעניש את החלשות ביותר, תוך כדי צמצום
הקורולציות בין המניות ב- S&P 500. יכולת החברות לשמר את אותה רמת הרווחיות על פני תרחישים כלכליים
שונים זוכה היום לנקודות זכות.
במקביל, איגרות החוב חזרו לקורלציה השליליות המסורתיות שלהן עם מניות. ברקע – הטלטלה הבנקאית
ובציפייה לכך שעידן "הניציות" המוניטרית קרוב לקיצו. כך, לאחר שבדצמבר 2022 הוא הגיע לשיא של כמעט שני
העשורים, מדד התנועות משותפות בין הנכסים הפיננסיים (המחושב על ידי Barclays ) צנח.
חלק מהמשקיעים עדיין מתעקשים כי במחצית השנייה של 2023, סביבת המאקרו תכריע את המניות, אחרים
שומרים על אופטימיות זהירה, בטענה ש- 2024 תהיה טובה יותר כלכלית. ייתכן גם ו"הפחד מהחמצה", FOMO
הוא זה שיחזיר את "היושבים על הגדר" אל השוק, גם אם התנאים מסביב לא יהיו אידיאליים.
סוגיית תקרת החוב האמריקאי מאחורינו. כך סיכם הנשיא ביידן את אישור העסקה בבית הנבחרים: Good news
for American people and American economy. בית הנבחרים בארה"ב העביר ב- 1.6.2023 את חקיקת מגבלת
החוב האמריקאי ומייד לאחר מכן היא אושרה בסנאט. הנשיא ג'ו ביידן והיו"ר קווין מקארתי שקידמו את העסקה,
רשמו רווח פוליטי חשוב: ביידן כפרגמטיסט ומקארתי כיו"ר חדש.
החקיקה תטיל מגבלות על הוצאות הממשלה עד לבחירות 2024 ובכך תמנע דיפולט של ממשלת ארה"ב, שאיים
לערער את היציבות הפיננסית בבית ובחוץ. למגבלות ההוצאות בעסקה עשויה להיות השפעה גדולה על קהלים
מסוימים, בעיקר בוגרי קולג' צעירים שיצטרכו לחדש את תשלומי הלוואות הסטודנטים וכמה אמריקאים בעלי
הכנסה נמוכה שיחוו כנראה קיצוץ בתשלומים. מנגד, רוב הכלכלנים העריכו שלחבילה כולה תהיה "השפעה זניחה"
על כלכלת ארה"ב הכוללת, וכנראה תאט את הצמיחה בשנה הבאה בכמה עשיריות האחוז בלבד.

אינפלציה ושוק העבודה בארה"ב

סביבת האינפלציה בארה"ב ממשיכה להתמתן, אך נותרה "חמה" מהרצוי. מדד המחירים לצריכה אישית, ,PCE
מדד האינפלציה המועדף על הפד, עלה באפריל ב- 0.4% מהר מהצפוי. בהתבוננות שנתית, המדד טיפס ב- 4.4%
לעומת 4.2% בחודש הקודם. ללא מזון ואנרגיה, מדד הליבה PCE עלה ב- 0.4% לעומת החודש הקודם וב- 4.7%
מאפריל 2022.
ענף הנדל"ן בארה"ב בתרדמת – אף אחד לא מוכר.
נכון ל- 31 במרץ, כמעט שני שלישים מהמשכנתאות הראשוניות בארה"ב נשאו ריבית מתחת ל- 4%, לפי חברת
נתוני המשכנתאות Black Knight . כ- 73% מהמשכנתאות הינן בריבית קבועה ל- 30 שנה. מנגד, הריבית הממוצעת
למשכנתא חדשה בריבית קבועה ל- 30 שנה הייתה 6.39%, נכון לשבוע שהסתיים ב- 4 במאי.
"אזיקי הזהב" הללו שומרים על היצע בתים למכירה נמוך בצורה יוצאת דופן והופכים את השוק לתחרותי ויקר יותר
ממה שציפו החזאים. היצע הדוק גם מקשה על תהליך הדיסאינפלציה שמנהל הפד.
בכירי הפד אותתו במהלך החודש על עצירת הריבית ביוני, אך תקוות השווקים התנפצו בחלקן אחרי שדוח
המשרות של JOLTS לחודש אפריל העיד על יותר מ- 10 מיליון מקומות עבודה פנויים, המספר הגבוה ביותר מזה
שלושה חודשים ומעל להערכות הקונצנזוס. זהו סימן לכך ששוק העבודה ממשיך להיות הדוק – 1:0 לאינפלציה.
(מחר יתפרסם דוח התעסוקה לחודש מאי לו השפעה ניכרת על תוואי הריבית). דוח התעסוקה לחודש מאי סיפק
מסרים מעורבים – כניסה מסיבית של עובדים חדשים מחד, ומאידך זינוק בשיעור האבטלה (מ- 3.4% ל- 3.7%)
והתמתנות הגידול בשכר.
בשווקים מעריכים כי בסבירות גבוהה הפד יימנע מהעלאת הריבית ב- 14 ביוני ואולי יעלה אותה שוב בהחלטת
חודש יולי.

אירופה

קצב האינפלציה בגרמניה ובצרפת התמתן מהר יותר מכפי שציפו הכלכלנים
הגיעו לרמות הנמוכות ביותר מזה שנה לפחות, ויחד עם נתוני אינפלציה מספרד (שפל של השנתיים האחרונות)
הציתו את התקוות כי לחצי המחירים המתקררים יאפשרו לקובעי המדיניות המוניטרית להפסיק בקרוב להעלות
את הריבית בגוש האירו. בגרמניה, אינפלציה שנתית ירדה מ- 7.6% ל- 6.3%. בצרפת היא נפלה מ- 6.9% ל- 6%.

מנוע הצמיחה של אירופה בבעיה
נתוני הצמיחה של גרמניה הראו כי היא מתכווצת החל מאוקטובר 2022 וכן, צמחה רק פעמיים ב- 5 הרבעונים
האחרונים: התכווצות של 0.3% ברבעון הראשון, אחרי נסיגת התוצר ב- 0.5% ברבעון הרביעי של 2022 . לפי קרן
המטבע, ב- 2023 גרמניה צפויה להצטייר כמדינה עם שיעורי צמיחה הגרועים ביותר במערב.
כלכלנים סבורים כי לא מדובר רק בסוף מחזור העסקים, אלא שמי שהיתה פעם הקטר הבלתי מעורער של אירופה,
חווה כעת אתגרים מבניים לא פשוטים. נכון לעכשיו, גרמניה לא ערוכה לספק את צורכי האנרגיה לבסיס התעשייתי
שלה; תלויה יתר על המידה בהנדסה מהאסכולה הישנה; וחסרה את הזריזות הפוליטית ועסקית להפנות את המשאבים למגזרים שצומחים מהר יותר.
לזכותה ייאמר, כי ענקיות תעשייתיות כמו פולקסווגן, סימנס ו- Bayer מוקפות על ידי אלפי חברות קטנות יותר של
Mittelstand, והרגלי ההוצאות השמרניים של המדינה מעמידים אותה על בסיס פיסקאלי חזק יותר מחברותיה
בגוש כדי לתמוך בשינוי שלפניה. הפוטנציאל אומנם קיים, אך יש לו מעט זמן לבזבז.

סין

ההתאוששות הכלכלית של סין נחלשה במאי, מה שהעלה חששות חדשים לגבי תחזית הצמיחה. פעילות הייצור
התכווצה בקצב גרוע יותר, מאשר באפריל, בעוד שהתרחבות השירותים הואטה, כך הראו נתונים רשמיים ביום
רביעי, המצביעים על כך שמגמת ההתאוששות שנוצרה לאחר יציאת הכלכלה ממגפת הקורונה איבדה מומנטום.
בתחילת יוני התפשטו הידיעות על כוונת הממשל הסיני להודיעעל חבילת תמריצים לענף הנדל"ן המקרטע, מה שיצר גל של אופטימיות זהירה.

 

ישראל – אינפלציה גבוהה, העלאת ריבית, אישור תקציב, אך יש פחות השקעה במחוללי צמיחה.

אי הוודאות סביב הרפורמה המשפטית עדיין מרחפת באוויר ופוגעת ביכולת של בנק ישראל להתמודד עם
האינפלציה הגבוהה. על רקע היחלשות השקל שיוצרת לחצי אינפלציה, מדד המחירים לחודש אפריל הפתיע
לרעה. הוועדה המוניטרית תבחן את מדד חודש ויחד עם פרמטרים נוספים, לגבש החלטה האם לעלות את שיעור
הריבית ב- 10.7.
מדד המחירים לחודש אפריל הפתיע לרעה
עלה ב- 0.8% והוא היה גבוה מאשר התחזיות. בראייה שנתית המדד נותר על 5.0%, בדומה למרץ. את הזינוק
הובילו התייקרות חדה בדיור ובתחבורה, כמו גם גורמים עונתיים, בפרט פירות וירקות שעלו בצורה חדה מהצפוי.
שלושת סעיפים אלה אחראיים לכמעט מחצית מהעלייה של מדד אפריל. מנגד גורמים עונתיים כמו ריהוט וציוד
מיתנו את העלייה. הוועדה המוניטארית החליטה כצפוי להעלות את שיעור הריבית ב- 0.25 נקודות האחוז לרמה
של 4.75%.

אפשר למנות מספר גורמים משמעותיים שהובילו להחלטה:

1 . סביבת האינפלציה גבוהה – אינפלציה בפועל העומדת על 5% וכוללת מנעד רחב של סעיפים, אך במבט על
קצבים קצרים יותר משנה, של חצי שנה ו- 3 חודשים, ניתן להבחין בהתמתנות. ענפי השירותים ממשיכים להיות
"דביקים". הציפיות משוק ההון – יציבות.
2 . פעילות ריאלית ברמה גבוהה – צמיחה איתנה יחסית של 2.5% ברבעון הראשון (בהחלקת מיסוי כלי רכב, קצב
צמיחה ממוצע של 3.7% בחצי השנה האחרונה). שוק העבודה הינו הדוק (תעסוקה מלאה), אם כי נרשמת ירידה
בשיעור המשרות הפנויות.
3 . התקררות בשוק הדיור – ירידה בעסקאות ובביצועי המשכנתאות, יציבות במחירי הדירות באפריל. מנגד, מחירי
שכירויות וסעיף שירותי הדיור במדד עלו (קצב של 7.2% בשירותי הדיור).
4 . מט"ח ושווקים אחרים – השקל מוסיף להיחלש מול הדולר ומול האירו. הייתה התייחסות קצרה להורדת תחזית
האשראי של מודי'ס שהובילה ל"תנודתיות מסוימת".
5 . פעילות האשראי וגיוס ההון – גידול לעסקים הגדולים, התמתנות הגידול לבינוניים. ירידה בגיוס ההון להייטק, לפי
ב"י, על רקע המגמה העולמית.

6. בעולם – הצמיחה מוסיפה להיות מתונה, אך גבוהה מהציפיות. סביבת האינפלציה מוסיפה להיות גבוהה אך
מתמתנת. הריביות בעולם עולות בקצב הולך ומתמתן.
צמיחת התמ"ג ברבעון הראשון של 2023 – בהתאם לתחזיות הצמיחה המרכזיות.
התמ"ג צמח ברבעון הראשון של 2023 ב- 2.5% (לעומת הרבעון הרביעי של שנת 2022), בהתאם לתחזיות
השנתיות של בנק ישראל והתחזיות העדכניות של משרד האוצר. הצמיחה בתמ"ג העסקי הייתה המשמעותית
ביותר (3.3%), אך הירידה בהוצאה לצריכה פרטית (1.7%-), במיוחד במוצרים בני-קיימה (כגון הלבשה והנעלה),
מיתנה את העלייה בתמ"ג. עליות הריביות בחודשים האחרונים החלישו את הפעילות הריאלית בדגש על הצריכה,
כפי שמתבטא בנתונים. בנוסף לירידה בצריכה הפרטית, חלה ירידה משמעותית גם ביבוא סחורות האזרחיות
לישראל (17.4%-).
תקציב המדינה לשנים 2024-2023 אושר סופית בכנסת: המסגרות התקציביות יישמרו, אך אין בשורה של ממש
לצמיחה הכלכלית. תקציב המדינה לא צפוי להגדיל את יחס חוב התוצר, אך יש ביקורת קשה מצד כלכלנים על
אופן חלוקת הכספים.
ראשית, כמעט ואין רפורמות מבניות משמעותיות הנוגעות ליוקר המחיה, אשר היו יכולות למתן את האינפלציה
הגבוהה.
שנית, הביקורת המשמעותית ביותר שנשמעת מצד כלכלנים רבים מהאקדמיה ומבכירים לשעבר במגזר הציבורי
מתייחסת לכספים הקואליציוניים (כגון, הגדלה משמעותית של תקציבי הישיבות ותקציבי בתי הספר שאינם
מלמדים ליבה) שבין היתר מגדילים את התמריצים לאי השתתפות בשוק התעסוקה – בעיקר של הגבר החרדי.
בהקשר זה, פורסם מכתב כלכלנים נרחב המבקר את המדיניות וראש אגף התקציבים פרסם גם כן מכתב שביקר
את הצעדים.
מחקרים של משרד האוצר ובנק ישראל הצביעו על כך שגידול בשיעור התעסוקה של גברים חרדים הוא פוטנציאל
הצמיחה המרכזי של ישראל בעשורים הקרובים ואי שילובם בתעסוקה יצריך העלאת מיסים משמעותית שידכאו
צמיחה. לפי נגיד בנק ישראל, על רקע הגידול היחסי של החרדים מתוך האוכלוסייה ובהינתן אי-השתתפות של
הגברים החרדים בתעסוקה, בשביל לשמור את רמת השירותים הציבוריים הנוכחיים, הממשלה תצטרך להעלות
את המיסים הישירים ב- 16%.
היחלשות השקל שהתרחשה על רקע אי־הוודאות סביב הרפורמה במערכת המשפט אחראית לאינפלציה עודפת
של לפחות 1%.
חישובים חדשים שנעשו בבנק ישראל מגלים כי מתחילת השנה השקל רשם "פיחות עודף" של 10%. כלומר, ללא
מהלכי החקיקה של הממשלה, שער הדולר שעומד היום על כ-3.7 שקלים, היה אמור להיות קרוב ל־ 3.3 שקלים.
שער החליפין משפיע באופן ישיר על כרבע ממדד המחירים לצרכן. בעולם כזה, היחלשות השקל מתורגמת
במהירות להתייקרות בייבוא ומכאן הופכת לאינפלציה עודפת. בנק ישראל מעריך שמתחילת השנה נרשמה
אינפלציה עודפת של לפחות 1% בגלל היחלשות המטבע המקומי.
רשות החדשנות פרסמה דוח הנוגע להייטק הישראלי בצל חוסר הוודאות. הרשות מראה כי חוסר היציבות
המשפטית הקטין את כדאיות ההשקעה בהייטק הישראלי, ומזהים גם חריגה מהדפוס השגרתי של מספר המשרות
הפנויות בהייטק – פיגור של רבעון לאחר ביצועי מדד הנאסד"ק והיקף השקעות ההון סיכון בסטארטאפים. במצב
עסקים רגיל היינו מצפים לראות חזרה למתווה של צמיחה ועליה במשרות בהייטק, אך הרבעון הראשון של שנת
2023 התאפיין בחוסר וודאות בשל הניסיונות לקדם את הרפורמה המשפטית.
אי הוודאות המשפטית גרם לרוב הסטארטאפים הישראלים החדשים להירשם בחו"ל. על פי הערכת רשות
החדשנות, בין 50% ל- 80% מחברות הסטארטאפ של יזמים ישראלים התאגדו בחו"ל, כאשר עד ינואר 2023 רובם
המוחלט (80%) התאגדו בישראל. הסיכונים המגולמים באי הוודאות סביב הרפורמה המשפטית יצרו מגמה של
פתיחת חברות הזנק באמצעות התאגדות לחברה זרה.
למקום בו בוחרות החברות להקים את המטה שלהן יש השפעה מרחיקה לכת על הכלכלה הישראלית. ההייטק
מהווה 18% מהתמ"ג, מעל ל- 50% מסך הייצוא, 11% מסך השכירים במשק וכ- 30% מהכנסות המדינה ממס
הכנסה. לכן, המשך מגמה זו משמעותה פגיעה קשה מאד בכלכלה. לפי האוצר, אובדן התוצר יכול לעמוד בשיעור
שנע סביב 1.6% ל- 4.6%.

פיץ': כלכלת ישראל חזקה אך אי־הוודאות בנוגע לרפורמה המשפטית מסכנת את דירוג האשראי. סוכנות דירוג
האשראי פיץ' הציגה תחזיות אופטימיות בנוגע לכלכלת ישראל – אפילו בהשוואה לתחזיות משרד האוצר.
ראשית, על אף הגירעון, פיץ' מעריכה שיחס החוב-תוצר ימשיך לרדת בשנים הקרובות – בזכות צמיחה חזקה
יחסית.
שנית, בצד של הגירעון, כצפוי פיץ' העלתה את תחזית הגירעון של ישראל לשנה הנוכחית מ 1.2%- ל- 1.5% מהתוצר.
אך עדיין מדובר בתחזית אופטימית, מכיוון שהגירעון אינו מבני. כלומר הגירעונות בשלוש השנים הקרובות לפי פיץ'
צפויים להישאר נמוכים מאשר בשנת 2019.
גם S&P ומודי'ס הזכירו לחיוב את כלכלת ישראל – בעיקר בנוגע לשמרנות התקציבית. פיץ' אפילו מציינת שהמגמה
עשויה להוביל להעלאת הדירוג של ישראל. כיום הדירוג של ישראל נמצא ברמה של A+ ובהודעה האחרונה של
פיץ' במרץ, היא הותירה את תחזית הדירוג ברמה יציבה.
עם זאת, פיץ', בדומה לסוכנויות האחרות, מתייחסת גם למתחים הפנימיים בישראל על רקע הרפורמה המשפטית.
היעדר הסכמה בנוגע לקידום השינויים במערכת המשפט יגדיל את המתח הפנימי, דבר שיכול, לפי פיץ', לפגוע בהעלאת הדירוג של ישראל.

 

 

האמור מובא כשירות ונועד למטרת אינפורמציה כללית בלבד. האמור אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכן בטרם ביצוע השקעה יש להיוועץ עם גורמים בעלי מומחיות בכל ההיבטים הקשורים בביצוע ההשקעה. אין לראות באמור בסקירה כהמלצה ו/או חוות דעת לביצוע השקעה במוצר כזה או אחר או התייחסות לאופן ניהול תיק ניירות ערך. המסתמך על האמור בסקירה זו עושה כן על אחריותו בלבד ואקסלנס ניהול השקעות וני"ע בע"מ ו/או החברות בקבוצת אקסלנס השקעות לא יישאו בכל צורה שהיא בנזק ו/או הפסד שיגרם כתוצאה מכך.