ארה"ב – טלטלות בבנקים וההשלכות על הכלכלה
המהפך. "ישנם עשורים בהם שום דבר לא קורה, ושבועות בהם קורים עשורים" המשפט הזה של לנין
צוטט לאחרונה על ידי רבים בשוק ההון ובצדק. חודש מרץ הדגים עד כמה מהירים ובלתי צפויים יכולים
להיות שווקים מודרניים וכן, כמה קשה לצפות מראש מה עורב להם מעבר לפינה. בתחילת החודש
(שנראה היום כנצח) הזהיר יו"ר הפד ג'רום פאוול שמתרבים הסימנים לכך שהכלכלה האמריקאית
הולכת ומתחממת מחדש ואולי הוא (פאוול) צריך להיות יותר אגרסיבי במדיניותו, כלומר להעלות את
שיעור הריבית לרמות גבוהות מהצפוי. הנתונים הראו ששוק העבודה "רעב" לידיים עובדות, צרכנים
ממשיכים לקנות ומחירי השירותים הפכו ל"דביקים". בשווקים הפנימו את המסר ומיהרו לעדכן את תחזיות
הריבית כלפי מעלה – ריבית של 6% כבר לא נשמעה כהשערה מופרחת. המניות ירדו ותשואות האג"ח
עלו.
מה קרה לבנקים? ואז הכול השתנה. בנק עמק הסיליקון קרס, מה שנכנס לתודעה כנפילת הבנק השני
בגודלו בהיסטוריה של ארה"ב. ההידבקות התפשטה לבנק סיגנצ'ר, ואז הותירה את המשקיעים בבהלה
לגבי גורלו של קרדיט סוויס – שגורמים רשמיים בשווייץ אילצו בסופו של דבר להתמזג עם יריבו, UBS .
מניית דויט'שה בנק הגרמני התרסקה מיד לאחר מכן, והיה נראה שגם הוא עומד בפני תהום. למרבה
ההקלה, דויט'שה בנק ניצל. הנהלת הבנק ושורה של אנליסטים הצליחו לשכנע את המשקיעים שאומנם
מדובר בבנק שלא תמיד הצטיין מבחינה פיננסית, היום הוא "בריא" ומאוזן.
גלגל "הצלה". הממשל של ביידן והפדרל ריזרב פתחו בהתערבויות יוצאות דופן כדי למנוע אסון רחב יותר
והבטיחו למפקידים שכספם מובטח. וועדה חיצונית ונציגי הפד התחייבו לחקור את הסיבות למשבר, עם
דגש על כשלים בתפקוד הרגולטורים. בשווקים מעריכים כי תהליך הבדיקה יסתיים בהמלצה לרגולציה
מחמירה יותר (אחרי שב- 2018 הוחלט על הקלות).
ריבית ארה"ב בצל הטלטלות. במקביל ל"רכבת ההרים" במערכת הפיננסית, התנהלו גם דיוני הריבית
וניתן היה להבחין בקושי של חברי הפד להחליט באיזו מהמטרות לבחור: אינפלציה, צמיחה או יציבות
פיננסית.
בסופו של דבר הוחלט על "פשרה" – להעלות את שיעור הריבית ברבע נקודת האחוז, ל- 5%, אך הובהר
שיעד האינפלציה ממשיך להיות בראש סדרי העדיפויות. ועדיין, היו גם ניואנסים. בעוד שחברי הוועדה
הביעו אמון מלא ביכולתה של המערכת האמריקאית להתמודד עם זעזועים פיננסיים ובשום פנים ואופן לא
השוו את האירועים האחרונים למשבר 2008, עדיין, סימן שאלה גדול ריחף מעל סוגיית האשראי הבנקאי.
פאוול וכלכלנים נוספים שאלו את עצמם כיצד מה שקרה במרץ ישפיע על נכונות הבנקים לתת הלוואת
ובאילו תנאים הם יעשו זאת. הידוק האשראי, כך הבהירו, למעשה משול להעלאת הריבית. בכמה?
הערכות נעות בין 0.5% ל- 1.5%. במילים אחרות, בשווקים הבינו שמנגנון האשראי צפוי להעצים את
ההידוק והכלכלה הריאלית עלולה לספוג מהלומה כבדה יותר לעומת מה שהיה קורה אלמלא
הטלטלות הבנקאיות.
תגובת השווקים בארה"ב. מכאן, התחיל החלק המעניין ביותר. במקום להיות מודאגים מפגיעה
בצמיחה, שחיקה ברווחיות החברות ולחשוש להיציבות הפננסית, בשוק המניות דווקא מצאו סיבה
להתעודד. בעוד ששוק האג"ח, הפסימי יותר מטבעו, ראו את המיתון ואת הצורך להוריד ריביות בהמשך
השנה (תשואות איגרות החוב ירדו בחדות בכל הטווחים לפדיון והגיעו לכ- 4% באיגרת לשנתיים ופחות מ-
3.5% ב- 10 שנים), שוק המניות, האופטימי מטבעו, ראה בריבית נמוכה יותר – הזדמנות. Nasdaq100 ,
מוטה הטכנולוגיה, הצליח לשבור את רף ה- 20% , כלומר עבר לטריטוריה "שורית".
גוש האירו – מה יעשה הבנק האירופי?
גוש האירו ממשיך להלחם באינפלציה שמסרבת להכנע לתכתיבי הריבית. בעוד שמחירי סל המוצרים בגוש
מתמתנים לאיטם, קובעי המדיניות רחוקים מלהיות שבעי רצון. נכון לעכשיו, הגורם העיקרי שדואג לקרר
את סביבת האינפלציה בגוש הוא רכיב האנרגיה. ראוי להזכיר, שאנרגיה היא גם זו שהובילה לנסיקת
המחירים מלכתחילה, כשרוסיה החליטה לפלוש לאוקראינה והתפתח משבר אנרגיה החמור ביותר
בעשורים האחרונים.
מחד, מחירי "הליבה", כלומר בניכוי מחירי המזון והאנרגיה, דווקא ממשיכים לטפס ומצדיקים הידוק ריבית
נוסף. מנגד, משבר הבנקים, שבוודאי לא פסח על בנקים בגוש האירו, מצריך זהירות. בחודש מרץ,
החליטה הנגידה האירופית להעלות את שיעור הריבית בחצי נקודת האחוז (כמתוכנן) ל- 3% , מבלי
להיבהל מטלטלת הבנקים, אך במבט קדימה, כלכלנים סבורים כי הצעד המתבקש הוא- עצירה. עד
יעבור "הזעם הבנקאי".
ישראל – הרפורמה, הריבית והדיור.
ישראל המשיכה להתנהל בצל אי-הוודאות סביב הרפורמה המשפטית, שהשאירה את חותמה על
השווקים ועוררה לא מעט דיונים לגבי השלכותיה הכלכליות לטווח הקצר והארוך. במקביל, בדומה
לכלכלות אחרות, גם ישראל לא סיימה עדיין להתמודד עם אינפלציה וגם כאן הנגיד מחפש את "שביל
הזהב" שיאזן בין הצמיחה, האינפלציה והיציבות הפיננסית.
בהקשר להבנת האינפלציה, החודש התפרסם דוח בנק ישראל שהעלה כמה נקודות מעניינות לגבי
התמודדות הכלכלה המקומית עם לחצי המחירים השונים.
הביקוש המקומי מהווה גורם משמעותי המאיץ את האינפלציה. מחקר של בנק ישראל בחן כמה מעליית
האינפלציה בשנתיים האחרונות ניתן לייחס לגורמי היצע וביקוש, וכן איזה חלק ממנה מיוחס לגורמים מקומיים
לעומת חו"ל. ב- 2022 גברה תרומת הביקוש המקומי לאינפלציה והוא אף הפך להיות הגורם הדומיננטי
ביותר. לממצא זה יש חשיבות רבה משום שהוא נותן לה את ה"לגיטימציה" להמשיך העלאות הריביות )אין
לנגיד שליטה רבה על מה שמגיע מחו"ל(.
מקום טוב באמצע. עוד בדוח: מדיניות העלאת הריבית בישראל הייתה מתונה לעומת ארה"ב, אך חזקה
ביחס לאירופה. הניתוח הראה כי בארה"ב האינפלציה הגיע מצד הביקוש, בעוד שבאירופה – מצד ההיצע,
ישראל התמקדה אי שם בין לבין.
ב"י בדק את השפעת הריבית על שוק הדיור ומצא כי העלאת הריבית משפיעה על מחירי הדירות בצורה
מתונה. בדומה למחקרים בינלאומיים, גם בישראל מחירי הדירות מגיבים באיטיות ובמתינות גם להתייקרות
משמעותית של משכנתא. את הירידה הנוכחית במחירי הדירות החדשות מייחסים בבנק בעיקר למלאי
הדירות שבידי היזמים ולהתייקרות המימון עבור הקבלנים.
מה קורה ל"רגל השנייה" של שוק הדיור, שכירויות? מחירי השכירות דווקא שוברים שיאים – קצב העלייה
הגבוה ביותר מאז 2008 נרשם בפברואר 2023 , אף על פי ששוק הדירות "מתקרר". הכיצד?
• העלאות הריביות מייקרות את המשכנתאות של המשקיעים )המשכירים(, ואילו מעבירים חלק
מהעלות אל השוכרים.
• מלאי הדירות שברשות המשקיעים ירד (הכדאיות לרכישת דירה להשקעה ירדה על רקע העלאות
הריביות), ולכן היצע הדירות להשכרה הצטמצם.
• שכירות מהווה אלטרנטיבה לרכישת דירה.
ריבית בנק ישראל: בנק ישראל, כצפוי, העלה את שיעור הריבית בפעם התשיעית ברציפות, הפעם ב- 0.25
נקודות אחוז ל- 4.5% . בהודעתו ציין, לצד גורמים רבים, את סביבת האינפלציה "החמה" עדיין, את הכלכלה
החזקה (אך מתמתנת לאיטה), את שוק העבודה ההדוק (התמתנות במשרות פנויות), את שוק הדיור שאומנם
מתקרר, אך עדיין רושם גידול במחירי השכירות, את ההתמתנות בהעלאות הריבית בעולם ואת ההתפתחות
בשווקים הפיננסיים. לראשונה, התייחס הבנק המרכזי לתרחישים השונים של החקיקה המשפטית ונתן את
הערכותיו לגבי השפעותיה האפשריות על הכלכלה. בעוד כשנה צופים בב"י ריבית של 4.75% .
שווקים בישראל: חודש מרץ הטיב עם אפיק האג"ח הישראלי, הממשלתי והקונצרני, בדומה למגמות בעולם.
מדדי המניות נותרו ללא שינויים משמעותיים. השקל התחזק מול הדולר ב- 1.44% , אך נחלש מול האירו ב-
1.05% .