שוקי המניות סגרו את חודש אוקטובר בטריטוריה חיובית, כשמדד ת"א 125 עלה ב-4%, למרות שורה של נתוני מאקרו מאכזבים (בניהם בלטו אלה משוק הנדל"ן האמריקאי), עונת דו"חות חלשה יחסית לרבעון השלישי והמשך העלאות ריבית אגרסיביות מאד של 0.75% ברוב מדינות המערב, נתונים שמביאים עימם פאסימיות מסוימת על הכלכלה הריאלית אך במקביל אופטימיות זהירה על שוק ההון. באופן פרדוקסלי מי שנחשב כתומך העיקרי בעליות בשוקי המניות הם בדיוק אותם גורמים שליליים שתוארו לעיל, בכך שיגבירו את הלחץ על הבנקים המרכזיים להאט בקרוב את העלאות הריבית. בתחילת נובמבר כבר גילינו שבנקים מרכזיים אולי מוכנים לשקול את האטת קצב העלאות, אך נזהרים מאד מלאותת על סופן. ובהרחבה:
עונת דו"חות החברות לרבעון השלישי באוקטובר היתה החלשה ביותר מאז שיא הקורונה ב-2020, כשכרבע מהחברות במדד ה-S&P500 שפרסמו עד כה את דו"חותיהן הפתיעו לרעה ביחס לתחזיות, שבין כה וכה עודכנו בחודשים האחרונים כלפי מטה. להמחשה, בחודש מאי האנליסטים העריכו שרווחי החברות יצמחו ברבעון השלישי ב-9.7%, אך באוקטובר כבר הורידו את הציפיות לגידול של 2.5% בלבד, (שגם אותם כאמור התקשו יותר להכות). למרות עונת הדו"חות החלשה, שוקי המניות דווקא הצליחו כאמור לעלות, כשמדד ה-S&P500 למשל עלה ב-8.1%.
אחד ההסברים הבולטים לדיסוננס הזה בין עונת דו"חות חלשה לשוק מניות חיובי, היה כי החולשה במצב החברות, שמתלווה לחולשה גוברת גם בכלכלה, תדחוק בבנקים המרכזיים להאט את קצב העלאות הריבית, מה שאכן התחיל לקרות. במהלך אוקטובר נתקלנו בסדקים ראשונים בנחישות הבנקים להילחם באינפלציה באמצעות העלאות ריבית בכל מחיר. בלטו במיוחד הבנקים המרכזיים בפולין, קנדה ואוסטרליה שהעלו את הריבית פחות מהציפיות, כשבאוסטרליה האטת העלאות הריבית בוצעה על אף הפתעה נוספת כלפי מעלה באינפלציה. גם בתחילת נובמבר הבנק האוסטרלי המשיך את העלאות הריבית בקצב איטי, של 0.25% בלבד וצפוי לבצע את ההעלאה האחרונה שלו בחודש הבא.
בינתיים במדינות נוספות בנקים החלו לאותת על אפשרות להאטת קצב עלאות הריבית, כשבארה"ב הבנק הפדרלי אומנם ביצע בתחילת החודש העלאה אגרסיבית נוספת של 0.75% אך במקביל פתח את האפשרות להאט כבר בהחלטה הבאה, בדצמבר, את קצב העלאות הריבית. גם באירופה הבנק העלה את הריבית באוקטובר ב-0.75%, אך שינה את נוסח ההודעה המתלווה להחלטה, בצורה שמרמזת על האטת העלאות קרובה. בישראל אפשר אולי למצוא סדק ראשון דומה בפרוטוקול החלטת הריבית האחרונה, ממנו עלה שאחד
מחברי הועדה המוניטרית האחראית על קביעת הריבית במשק, הצביע בעד האטת קצב העלאות ל-0.50% כבר באוקטובר. במקביל לכוונות המסתמנות של בנקים להאט את קצב העלאות הריבית סביבת האינפלציה נותרה גם באוקטובר גבוהה. בלטה במיוחד זאת באירופה שהפתיעה ברמה גבוהה מהציפיות של 10.7%. ההתנגשות בין האינפלציה הגבוהה עדיין לבין סימני האטת קצב העלאות הריבית עשויה להיפתר במספר דרכים. הפד הפתיע לרעה את המשקיעים בתחילת החודש כשאמר שהאטה לא אומרת כלום על רמת הריבית הסופית.
כלכלני בנק אוף אמריקה טוענים כי גם ללא התקררות משמעותית באינפלציה עדיין סביר שנראה את הבנקים המרכזיים עוצרים את הפחתות הריבית, כשהכלכלה צפויה לבלום בחדות, תרחיש שלפי בדיקתם גרם לעצירות העלאות הריבית יותר ממקרים של אינפלציה מתקררת שעושה את זה. דוגמה כזאת היא אולי מדיניות בנק ישראל, אשר נמנע כזכור בשנים של טרום הקורונה להקל את המדיניות המוניטרית, למרות דיס-אינפלציה חריפה, וחזר להקלת המדיניות רק לאור המשבר הכלכלי בקורונה כששוק העבודה התדרדר. כלכלני בנק אוף אמריקה מעלים אפשרות שבסיטואציה של פגיעה בשוק העבודה תוך כדי אינפלציה גבוהה, הבנקים המרכזיים יעדיפו אפילו להעלות את יעד האינפלציה, כדי להימנע מהמשך העלאות ריבית. כלכלני בלומברג מעריכים כי אולי לא יהיה צורך לא בהמשך העלאות (כפי שהפד מסמן) ולא בהעלאת יעד האינפלציה, כשלהערכתם האינפלציה המסונכרנת בעולם עשויה בהחלט להפתיע בגדול כלפי מטה. לפי בדיקתם, בהיסטוריה היו רק שני מקרים בהם האינפלציה העולמית המסונכרנת הגיעה לרמות בהן היא נמצאת היום (ב-2008 ו-1974) ולאחריהם נרשמה נפילת מחירים חדה ומסונכרנת גם כן.
בינתיים הבנקים המרכזיים עדיין רואים מולם אינפלציה גבוהה וכלכלה די איתנה. בישראל למשל שיעור האבטלה לחודש ספטמבר נותר נמוך מאד – 3.7%, הצמיחה לרבעון השני עודכנה מעט כלפי מעלה ל-6.9%, ותחזיות קרן המטבע הן לצמיחה של 6.1% בשנה כולה, מה שיביא להערכתם את התוצר לנפש בישראל ל-55.4 אלף דולר (במונחי דולר נוכחי), מקום 14 מתוך 196 מדינות בעולם.
אלא שהתחזיות קדימה הרבה פחות נוצצות, לפי ממוצע עדכני לתחזיות הכלכלנים בבלומברג, כלכלת ארה"ב תפלרטט ב-2023 עם מיתון (צמיחה של 0.4%), כלכלת אירופה תיכנס כמעט בוודאות למיתון (תחזית צמיחה של 0.1%-), כלכלת ישראל אומנם צפויה לבלוט לטובה עם צמיחה של 3.3%, אך עם רצף עדכוני התחזיות כלפי מטה נראה שגם אצלנו הסיכון קיים.
שוקי המניות הגלובאליים והאג"ח כבר מגלמים תרחיש של האטה כלכלית משמעותית, ונראה שממשיכים להיות רגישים כיום בעיקר לשינויים בריבית הארוכה, כשזאת מצידה עשויה להגיב בצורה הפוכה לריבית הקצרה והפוכה למצב הכלכלה, ולכן הכל עדיין פתוח עבור השווקים, גם בשנה שצפויה כאמור להיות חלשה מבחינה כלכלית.